עוד נטען כי התובע לא זנח את הטענות לגבי משיכת שכר טרחה על ידי הנתבע, אלא הקדיש לכך פרק שלם בסיכומיו, בהתחשב בעיקר בכך שמשיכותיו של הנתבע נרשמו בספרי החברה תחת כותרות אלו ואחרות באופן אקראי ולפי גחמות.
באשר להוראת לויט מיום 15.11.1999, נטען כי לשון ההחלטה ברורה ואין רלוונטיות לכותרת הבקשה של הנתבע בגינה התקיים הדיון, אלא ההפך הוא הנכון, עת ניסה הנתבע להפריד בין
--- סוף עמוד 53 ---
ההוצאות לבין שכר הטרחה וזאת כדי שהחזר ההוצאות לא יעלה לדיון לפני בית המשפט, שכן העדיף להמשיך לגבות אותן ללא כל פיקוח או תיעוד. כן נטען כי ההפניה למכתביו מהשנים 2000-2001 דווקא מוכיחה כי ניסה להטעות את סביבתו בהבטחות שישנה בקשה תלויה ועומדת בנושא שהגיש לבית המשפט והוא רק ממתין להכרעה.
בנוגע לטענת הנתבע כי בקשתו לשכר טרחה ולהחזר הוצאות לא הוגשה, בהתאם לבקשת הכנ"ר וועדת הביקורת, נטען כי הנתבע לא המציא כל ראייה לכך וכי גם לפי שיטתו התעלם ביודעין מהוראה פוזיטיבית של בית המשפט של פירוק ועל דעת עצמו המשיך להתנהל לפי החלטה קודמת, בטענה שזה היה ברור לכולם שיכול לעשות זאת.
באשר לטענה כי בית המשפט אישר לנתבע לפתוח חשבון ייעודי בנאמנות, נטען כי מדובר בטענה חדשה שלא הועלתה בטרם הסיכומים, כי הנתבע לא הביא ראיה לכך במסגרת ההליך וכי הערת השוליים אליה מפנה הנתבע היא הפניה לבקשה למתן הוראות במעמד צד אחד שהגיש הנתבע אשר לא צורפה לה כל החלטה, והבקשה כלל לא עוסקת באישור הסדר או לחשבונות הקופה או לניהולה כנאמנות.
בנוגע לטענת הנתבע שלא נגרם לקופה נזק כי הכספים שנמשכו היו של הקבלן, נטען כי מדובר במשיכת כספים שנועדה לקידום הבניה מכיסו של הקבלן, שלא הצליח לקדם את הבנייה עקב בעיות מימון, וכי הנתבע העיד שבמשיכות אלו בעצם התחייב בשם הקופה להחזיר את הכסף לקבלן, ולפיכך מדובר בנזק שנגרם לקופת הפירוק ולנושיה.
באשר לטענת הנתבע כי התובע רוקן את הקופה, נטען כי הטענה לא הועלתה לפני הסיכומים, לא הוכחה בשום ראייה בהליך, וגם אינה רלוונטית וכי כל פעולות התובע נעשו בדיווח מלא, באישורים ובאופן כשר וכל ניסיון השוואה בין הנתבע לבין התובע מדגיש שגם הנתבע יכול היה להתנהל בצורה אחרת אולם בחר שלא לעשות כן.
108. טרם שנעבור לפרק הדיון וההכרעה להלן תרשים זרימה המתאר את לוח הזמנים בהתייחס לפעולות השונות במסגרת הליכי הפירוק:
--- סוף עמוד 54 ---
דיון והכרעה