128. מחד גיסא נפסק, כאמור לעיל, כי לצורך יישום ההוראה האמורה, יש צורך להוכיח כי ננקטו צעדים פוזיטיביים במהלך ניהול העסקים בכוונה לרמות. מאידך גיסא, בעניין דומת הוטלה אחריות, אם כי מופחתת, על דירקטור שהיה ״איש קש" ולא פעל בעסקי החברה כלל, בגין מתן ״כסות עיניים וחיפוי״ לפעילות של מנהל אחר. לנוכח המגמה להרחיב את אחריותם של דירקטורים, עשוי בית המשפט להטיל אחריות על דירקטור על פי סעיפים אלה לא רק בגין עשייה במרמה אלא גם בגין מחדל.
129. מכל האמור לעיל, עולה כי על פי הפסיקה הימנעות הנתבע מלנהל ספרים אינה מספיקה להוכיח כוונת מרמה וכי אין די בהבאת ראיה לניהול רשלני או להתנהגות שאינה בתום לב, אלא יש להוכיח כוונת מרמה ויש לבחון האם זו הוכחה על ידי התובע.
אכן, כטענת הנתבע, בחוו"ד אביגל, עליו מתבססת התביעה, אין טענה קונקרטית למרמה, אלא עולה ממנה כי הנתבע התרשל בצורה חמורה בביצוע תפקידו, תוך חשש כבד לגניבת כספים ויצירת מסך עשן אשר ימנע בדיקה יסודית של הפעולות החריגות והאסורות שביצע.
כן עלה מהבדיקה כי כספי הפירוק לא נוהלו כנדרש, הנהלת החשבונות של הפירוק נעשתה באופן חלקי ולא מקצועי, לא הוצאו קבלות ללקוחות באופן שוטף ומלא כנדרש, כספים נכנסו ויצאו מקופת הפירוק דרך חשבונות פרטיים של הנתבע מבלי שניתן לכך ביטוי מלא וראוי בספרי הפירוק, ומבלי שהתקבלו אישורים משפטיים מתאימים לכך.
עוד נכתב בחוות הדעת כי קופת הפירוק שימשה את הנתבע כחשבון הבנק הפרטי שלו, ממנו משך כספים רבים ואף משך הלוואות פרטיות וכי כתוצאה מניהול רשלני של ספרי החברה לא ניתן, נכון להיום, לדעת מה היקף הכספים שנמשכו ומה עלה בגורלם של אותם הכספים שנמשכו על ידי הנתבע.
אולם כל מקרה לנסיבותיו ולבחינת השאלה האם אכן מדובר בכוונת מרמה או שמדובר באי מקצועיות ורשלנות.
משכך יש להידרש לנסיבות הספציפיות של המקרה דנן.
130. למעשה, בפועל אין חולק כי לא מדובר בתיק פירוק "שיגרתי", אם ניתן להגדיר שכזה. בפועל, נכנס הנתבע באופן פורמאלי לנעליו של המפרק הקודם ובהתייחס לחברה שבנדון, אך מטעם ולמטרה מוגדרת, שעניינה ניסיון לאפשר את המשך הבניה, וכאשר מהמקורות שעמדו לרשותו סולקו למעשה כל החובות לנושים השונים, ובאופן שמדובר למעשה בכעין "משק סגור" לבניית הפרוייקט עבור הדיירים.
--- סוף עמוד 62 ---
המקורות למימון הנדרש כספי הדיירים לרבות אשר נדרשו להוסיף – הכל בהתאם להסדר הנושים והוראותיו וכן אותן זכויות במקרקעין שטרם נמכרו כולל הרחבת מקורות אלו, באמצעות צרוף בנין C במסגרת עסקה כעין "עסקת קומבנציה" מול הקבלן.