בהסדר הנושים, בסעיף 3, נקבע כי הרוכשים "משחררים את המפרק מכל אחריות אישית בקשר עם ההסדר ו/או ביצועו, ואין ולא תהיה להם תביעה אישית נגד המפרק אם מסיבה כלשהי לא יצא ההסדר אל הפועל, כולו או חלקו".
כמו כן, בהחלטה אשר אישרה את ההסדר, השופט לויט קבע כי "יובהר שהמפרק לא יוכל להיות אחראי כלפי רוכשי יחידות להשלמת הבנייה".
אולם גם אם היה נגרם נזק לדייר זה או אחר לא מדובר בנזק של החברה. כאמור, וכמובא בעניין פישר וכך גם ברב בריח, התביעה הינה של החברה ולא של הנושים. יתר על כן, דומה כי תקופת ההתיישנות לתביעת הדיירים חלפה עברה לה משכבר ואין בהליך שננקט להחיות מחדש אפשרות לתביעה שכזאת.
--- סוף עמוד 64 ---
אך כעיקר, דומה כי התובע עצמו אישר במסגרת חקירתו כי הדיירים לא הגישו הוכחות חוב וכי חלף ועבר הזמן להגשתם וכי תדחה כל דרישה של הדיירים ואם לא די בכך "שאנחנו נתבע אותם" או כלשונו אודות חוב תיאורטי (ראו בעמ' 100-98). משכך, והואיל והתביעה מתייחסת לחברה ולא כתביעת נושיה, אין כל חבות של החברה בהתייחס לאב נזק של עיכוב, אב נזק אשר כאמור כלל לא הוכח.
משכך, למעשה די היה באמור בהתייחס לרכיב זה לדחות את התביעה בכל הקשור לעילה מכח סעיף 373 לפקודה.
הנה כי כן לא בכדי נימק הנשיא אורנשטיין את החלטתו כי התביעה תתברר שלא במסגרת כפי שהוגשה, בין השאר, לאור הקושי בהוכחת הנזק.
משכך, גם לא נצרכתי לטענת הנתבע כי לא התקבל אישור להגשת התביעה ברכיב זה.
התיישנות:
136. טרם שנדרש לבחינת העילה בהתאם לסעיף 374 לפקודה, יש להידרש עתה לטענת ההתיישנות לגופה, ולאחר שעתה ניתן לבחון את כלל הנתונים העובדתיים הנצרכים לבחינת שאלה זאת.
137. על-פי סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות), מרוץ ההתיישנות של תביעה מתחיל ביום שבו נולדה עילתה, כאשר תקופת ההתיישנות של תביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות).
מנגד, סעיף 7, שכותרתו "תרמית ואונאה", וסעיף 8 לחוק ההתיישנות, שכותרתו "התיישנות שלא מדעת", קובעים דרישות נוספות לצורך תחילת מניינו של מרוץ ההתיישנות, ומורים כדלקמן:
"7. מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, "הטעיה" – לרבות בדרך של אי-גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה.