22. ניסיונה של בוטיק להיתלות בנייר העמדה של לשכת עורכי הדין מיום 6.4.2020 בסוגיית השלכות משפטיות של נגיף הקורונה על ענייני החוזים, רק מדגיש עוד יותר כמה רחוקה עמדתה מוודאות, כזו שתלמד ש"אין מחלוקת" כי בוטיק פטורה מתשלום דמי השכירות. אין ספק כי המדובר בנייר עמדה מקיף ורב רושם, הקורא להחלת דיני הסיכול או ההתאמה במצבים חוזיים שונים. אך מובן: ככל שהוא מעמיק וחשוב, נייר עמדה הוא, וכל עוד לא הכריע בית המשפט העליון, פתוחה הדרך לפני המשכירים לטעון לאי-תחולת דיני הסיכול גם במצבים שנסקרו בו. ועוד: גם נייר עמדה זה רק מדגים עד כמה עמדתה של בוטיק, שלפיה "ברור" שאין היא חבה בדמי שכירות, יכולה להיות שנויה במחלוקת. בהתאם לנייר העמדה, חולקו השוכרים לכאלה שיש בנמצא תחיקת חירום שהשביתה את פעילותם (דוגמת בתי קפה, קניונים וחדרי כושר); כאלה שתחיקת החירום לא השביתה פעילותם, אך צמצמה את אפשרותם להעסיק עובדים; וכאלה שאין תחיקה המשביתה פעילות או את יכולתם להעסיק עובדים. רק במקרה הראשון, כך עורכי נייר העמדה, ניתן לטעון לסיכול. במקרה השני דיני הסיכול אינם חלים, שהרי שאינם מכירים במניעות חלקית, אך אפשר שראוי להפחית כמחצית דמי השכירות והניהול, הוצע מכוח דוקטרינת התאמת החוזה לנסיבות משתנות. במקרה השלישי, אין תחולה לדיני הסיכול, גם לא להתאמת חוזה (עמ' 33-31 לנייר העמדה). ומה אשר למלון שמפעילה בוטיק? על תחיקה שאסרה על פעילותה התקשתה בוטיק להצביע. מובן מאליו שבפועל, אפשר שיימצא כי סגירת המלון היתה מהלך מחויב המציאות העסקית. מובן שאפשר שלבסוף יעלה בידי בוטיק לשכנע שהיא נכללת דווקא בקטגוריה הראשונה שצוינה. אך מחלוקת לעת זו יש, ודי בכך לצורך הזכות למימוש הערבות האוטונומית.
23. העולה מן האמור הוא זה: בהינתן מחלוקת בתום לב, כך לכאורה, אין עילה לאסור על מימוש הערבות. אם תמומש, יוכל יוזם הערבות לדרוש את השבת הכספים. אך עד שיסתיים בירור המחלוקת, ינוחו כספי הערבות בכיסו של מוטב הערבות. זו בדיוק תכלית הערבות הבנקאית האוטונומית, וזהו המוסד הכלכלי שבתי המשפט נקראו להגן עליו, לא רק לרווחת מוטבי הערבות, אלא לרווחת הוודאות המסחרית ועלויות העסקה המוזלות הכרוכות בכך ומועילות לכל.
24. הדיון מכוח מאזן הנוחות הוא בעל דמיון רב לדיון שלעיל, כאשר אנו עוסקים בערבות הבנקאית האוטונומית. כאשר בית המשפט נדרש להכריע בשאלת עיכוב מימושה של ערבות בנקאית אוטונומית, הוא מנוע מלעסוק בשאלה על מי יקשה הדבר יותר, מימוש על המבקש, או אי-מימוש על המשיב, לעת בירורה של המחלוקת העיקרית. על שאלה זו כבר השיבו הצדדים עצמם, בהסכימם על שימוש בכלי המסחרי של ערבות בנקאית אוטונומית. לא לבית המשפט להרהר אחרי בחירת הצדדים, רק כיוון שביום פקודה העדיף יוזם הערבות ליזום הליך משפטי, ודאי כך כאשר אנו עוסקים בשני צדדים בעלי עוצמה מסחרית רבה החמושים בייעוץ משפטי טרם התקשרות (ובהקשר זה, לניתוח בדבר חיזוק תכלית הדין בעניין מימוש ערבויות בנקאיות בעקבות פסק הדין ב-ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (20.11.2019), ראו החלטת כב' השופט גונטובניק בעניין ישראמרין הנ"ל, בפסקאות 17-15).