17. לכאורה, הערעורים שבפנינו חוזרים ומחדדים את התחרות – שלעתים אף עולה כדי התנגשות – בין התכליות השונות שדיני המכרזים נועדו לקדם. זאת, לשיטת מי שסבור כי דחיית הצעה שלה צורף העתק צילומי של הערבות משרתת את עקרון השוויון וההקפדה המרבית עליו, בעוד שקבלתה תאפשר בפועל החלטה מיטבית מהיבט היעילות התקציבית של הרשות. אולם, לאמיתו של דבר, לא אלה הם פני הדברים. אני סבורה כי במקרה זה השוויון והיעילות עולים בקנה אחד. חרף התלבטות שהתעוררה אצלי בתחילת הדרך כאשר בחנתי את המקרה, בסופו של דבר שוכנעתי כי התוצאה של קבלת הערעורים ופסילת ההצעה היא מחויבת משיקולים של שוויון ויעילות גם יחד.
18. ככלל, התוצאה במקרה זה עולה בקנה אחד עם הגישה המחמירה הנוהגת בהלכה הפסוקה ביחס לפגמים בערבות. עם זאת, היא אינה מבוססת אך עליה – אלא על כך שמדובר בפגם הכרוך מניה וביה בפגיעה פוטנציאלית בעקרון השוויון, על נוסחו של המכרז, כמו גם על שיקולים מעשיים חשובים הנוגעים לעבודתה של ועדת המכרזים. כשיקולי משנה מסייעים ניתן לציין כי במקרה מסוג זה ניתן היה לצפות, למצער, להוכחות כבדות משקל יותר ביחס לפרקטיקה הבנקאית מצדו של מי שמבקש להסתמך עליה.
19. בפתח הדברים, וקודם שאפרט את נימוקי, אציין כי לא ראיתי לדון בפירוט בטענות שהועלו ביחס למקרים אחרים שבהם השאלה עלתה בפסקי דינן של הערכאות הדיוניות, שבהם הובעו דעות שונות ביחס אליה (ראו למשל: ה"פ (מחוזי ת"א) 200938/98 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' I.I.P.P. LIMITED PARTNERSHIP, פסקה 10 (28.2.1998); עת"ם (מינהליים י-ם) 11945-03-17 אופק צילומי אויר (1987) בע"מ נ' משרד האוצר/המשרד הראשי, פסקה 27 (24.7.2017). לעומת זאת, השוו: עת"ם (מינהליים ב"ש) 253/05 סינושי בע"מ נ' המועצה האזורית חוף אשקלון, פסקאות 6-5 (7.11.2005)). זאת, משום שחלק מפסקי דין אלה ניתנו קודם לגיבושה העדכני של ההלכה הפסוקה בנושא פגמים בערבות, ואף הובעו בהם עמדות לכאן ולכאן. בנוסף, לפחות את חלקם יש לקרוא בצמידות לנסיבות הקונקרטיות שנדונו בהם.
20. נקודת המוצא: הגישה המחמירה לדרישת הערבויות במכרז – נקודת המוצא לדיון במקרה שבפנינו היא אכן גישתה המחמירה של הפסיקה ביחס לפגמים שנפלו בערבויות שצורפו להצעות במכרזים. לפי גישה זו, פגמים בערבות יביאו, על דרך הכלל, לפסילת הצעה שהוגשה במסגרת מכרז, וזאת ללא תלות במהות הפגם או בכוונתו של המציע (ראו למשל: עע"ם 10064/04 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד התחבורה, פ"ד נט(4) 495, 504 (2004) (להלן: עניין מרגלית); בר"ם 6990/09 האגודה לבריאות הציבור נ' מדינת ישראל – משרד החינוך, פסקה י"א (27.10.2009) (להלן: עניין האגודה לבריאות הציבור). ככלל, גישה זו נובעת מהקשר ההדוק שמתקיים בין דרישת הערבות לבין תכליותיהם של דיני המכרזים, וביניהן התכלית לקידום ערך השוויון בין המשתתפים במכרז וכן הצורך להעמיד בידי עורך המכרז אמצעי יעיל לגביית פיצויים, אם יחזור בו המציע מהצעתו (ראו: ע"א 248/97 אי.אף.אן. מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"א(2) 646, 649 (1997); עע"ם 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 3 (31.1.2010) (להלן: עניין אדמונית החורש)).