133. מכיוון שמנוסח הסעיף עולה כי לא התובעת הוטעתה ופעלה לפי המצג, אלא לקוחות התובעת, וממילא, התובעת זנחה טענה זו בסיכומיה, בימ"ש דוחה הטענה לתרמית.
האם הנתבעת התעשרה שלא כדין ?
134. התובעת טענה כי הנתבעת עוולה כלפיה לפי חוק עשיית עושר הקובע כלהלן:
"1(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה.
(ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת."
135. הסעיף מציב שלושה יסודות הדרושים לגיבושה של העילה:
א. יסוד ההתעשרות.
ב. השאלה האם ההתעשרות "באה" לזוכה "על חשבון" המזכה.
ג. ההתעשרות של הזוכה על חשבון המזכה היא "שלא על פי זכות שבדין".
(רע"א 371/89 ליבוביץ נ' א. את י.אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309, 321).
136. בפסיקה נקבע כי "במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט, הוכרה קיומה של עילה המאפשרת לאסור תחרות בלתי הוגנת ולתבוע את הרווחים שהופקו במסגרתה" (ע"א 4437/99 א.ד.י מערכות סטריאו ואזעקות לרכב נ' אפריל טקליין, פ"ד נה(2) 232; גרוסקופף 260-342). "
137. באשר להתעשרות הנתבעת, די בכך שאי הסרת הדפים סייעה לה לשמור על נפח פעילות ומעמד משופר בגוגל. לכך, יש להוסיף שבימ"ש קבע כי האמין לצפי שנציג "מרכז שי" פנה אליה לאחר שהשאירה פרטי התובעת באתר הנתבעת וכי נציגי הנתבעת הציעו לה שירותי "מרכז שי".
138. מכאן שהתובעת הוכיחה כי הנתבעת העבירה ללקוחות שלה פרטי פונים אל התובעת ומן הסתם גבתה עבור העברת הפרטים עמלה, כפי שגבתה מהתובעת עובר לסיום ההתקשרות. בעניין זה, הנטל ליתן הסבר לתוכן השיחה בין צפי ובין נציג "מרכז שי" עבר לכתפי הנתבעת. הנתבעת לא זימנה מנכ"ל "מרכז שי" להבהיר תוכן השיחה, או אופן קבלת פרטיה של צפי.
139. גם אם לא הוכחה טענת התובעת שהמתחרה שלה "מרכז שי" הפסיקה פעילותה לאחר שהתובעת גרמה להפסקת פרסום תכניה אצל הנתבעת, הוכחה הטענה שהנתבעת העבירה פרטי פונים אל התובעת ללקוחות אחרים של הנתבעת.
140. התעשרות הנתבעת, שממדיה, לא הוכחו, לעניין היקף תעבורה באתר וקידום האתר במנוע החיפוש של גוגל וגביית עמלות מלקוחותיה, "באה" לנתבעת "על חשבון" התובעת.
141. התעשרות הנתבעת על חשבון התובעת הייתה שלא על פי זכות שבדין.
142. מכאן שיש לקבוע מה הייתה מידת ההתעשרות.