יפים לעניין זה גם דבריו של כב' השופט ג'ובראן בבר"ע (חי') 3520/01 בנק ירושלים בע"מ נ' אבו עואד [פורסם בנבו] (30.5.02):
"משכון מקרקעין שאינם רשומים יעשה על דרך משכון הזכויות החוזיות ורישומם אצל רשם המשכונות, ומשכך, על זכויות אלה יש להחיל את חוק המשכון, תשכ"ז - 1967, ולא את חוק המקרקעין."
(ראה גם רע"א 8792/00 שטיינמץ נ' בנק "משכן", בנק הפועלים למשכנתאות, פ''ד נו(5) 593 ת"א (מרכז) 71068-07-19 עומר קריטנשטיין נ' מנחם מאנדל[פורסם בנבו] (22.9.19); ת"א (מרכז) 6132-08-07 רות עירוני נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [פורסם בנבו] (10.2.12); ספרו של מיגל דוידש "קניין" (התשנ"ט-1999), כרך ב' בעמ' 122-123).
50. בענייננו, זכויות הבעלות בנכס רשומות ע"ש קק"ל, זכויות החכירה רשומות ע"ש רמי שבירו ואילו זכויות החייב בנכס התמצו ברישום הערת אזהרה לטובתו בלבד. משכך, זכויות החייב בנכס היו חוזיות בלבד.
51. בנסיבות אלה, במועד רישום המשכון, לא ניתן היה לרשום משכנתה על זכויות החייב בנכס.
52. ועתה נשאלת השאלה, האם על מנת להקנות תוקף למשכון כלפי צדדים שלישיים, היה על המשיבה לרשום גם הערת אזהרה בדבר התחייבות לרישום משכנתה, כפי שנרשמה לטובת הבנק.
53. תשובה לשאלה זו ניתנה בפסק דין בע"א 5649/08 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עו"ד ירון רבינוביץ מפרק חברת א.ג.י. בניה ופיתוח בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (22.9.11), שם דובר בבנק שרשם שעבוד על זכויות חוזיות של חברה במרשם רשם החברות (המקביל למרשם רשם המשכונות ביחס ליחידים) ונמנע מלרשום הערת אזהרה בדבר התחייבות לרישום משכנתה במרשם המקרקעין. בית המשפט העליון בחן את השאלה האם יש ברישום המשכון ברשם החברות (או המשכונות) כדי לייתר רישום הערת אזהרה במרשם המקרקעין וענה על שאלה זו בחיוב, בקובעו:
"... אין לקבל גישה זו וניתן להצביע על מספר טעמים המבססים במקרה דנן את המסקנה כי ככל שיש לבנק משכון רשום במרשם החברות על הזכות החוזית של החברה לרכישת המקרקעין, אין הנושים הלא מובטחים של החברה - המיוצגים על-ידי המפרק - זכאים להיבנות מאי-רישום הערת אזהרה על-ידי הבנק במרשם המקרקעין. ראשית, לחברה אין ולא היו בכל מועד רלוואנטי זכויות חכירה רשומות בנכס. לפיכך רשאי היה נושה פוטנציאלי להניח לכל היותר, וגם זאת רק מיום שנרשמה הערת אזהרה בגין עסקת המכר לטובת החברה, כי יש לחברה זכות חוזית לרכישת המקרקעין. זכות חוזית זו הינה, כאמור, נכס מיטלטלין והנושה הפוטנציאלי צריך היה, אפוא, להיות מודע לכך שאותה זכות חוזית עשויה להיות משועבדת. על מנת לברר אם קיים שעבוד כזה אם לאו היה עליו לפנות אל המאגר הרלוואנטי לשעבודים מסוג זה, קרי: מרשם החברות..."
(ההדגשה הוספה- ע.ו.נ).