54. יוצא, איפוא, כי משזכויות החייב בנכס הן חוזיות, ניתן היה להסתפק, כטענת המשיבה, ברישום המשכון ברשם המשכונות בלבד ואין בעובדה כי לא נרשמה לטובת המשיבה הערת אזהרה במרשם המקרקעין בדבר התחייבות לרישום משכנתה, כדי לשלול את תוקף המשכון כלפי צדדים שלישיים.
55. לפיכך, ככל שעסקינן בהיבט הרישום, המשכון נרשם כדין ברשם המשכונות.
תוקף המשכון בהעדר הסכמת הבנק
56. טענה נוספת שהעלתה אקרשטיין הינה כי המשכון אינו בתוקף בהעדר הסכמת הבנק, שככל הנראה, הטיל בהסכם השעבוד מגבלה על רישום שעבוד בדרגה שנייה על הנכס ללא הסכמתו, ולא הוכח ע"י המשיבה כי ניתנה הסכמה שכזו.
57. מסמכי השעבוד של הבנק לא הוצגו בפני, ומשכך לא הוכחה טענת אקרשטיין שהיה צורך בהסכמת הבנק לרישום שעבוד מדרגה שניה. בהעדר הוכחה כאמור, הדיון בטענה זו של אקרשטיין הינו תיאורטי. אוסיף ואציין כי אף אם הייתה מתקבלת הטענה שבמסמכי השעבוד
הסטנדרטיים המונפקים על ידי הבנקים קיימת מגבלה וכזו קיימת בענייננו, עולה השאלה, האם בהעדר הסכמה של הבנק (ובענייננו, אין מחלוקת שלא ניתנה הסכמה, כאמור) נשלל תוקף המשכון של המשיבה כלפי החייב וכלפי צדדים שלישיים.
58. שאלה זו נבחנה זה מכבר ע"י בית המשפט העליון, שקבע כי במערכת היחסים שבין החייב לבין בעל המשכון השני בזמן, המשכון השני בזמן אינו בטל מעיקרו אך בשל העובדה שנרשם בניגוד לתנאי המשכון הראשון (רע"א 8574/13 לוי ואח' נ' עזבון המנוח פרדי זגורי ז"ל ואח' [פורסם בנבו] (28.1.2014)).
59. בפסיקת בתי המשפט המחוזיים נקבע כי הלכה זו יפה גם במישור היחסים שבין בעל המשכון השני בזמן לבין נושיו האחרים של החייב. כך למשל נקבע על ידי השופט חגי ברנר בפש"ר (מחוזי-ת"א) 10344-02-16 עו"ד גילת שטיינברג, נאמנת לנכסי החייב יצחק משולם לנדא, בפשיטת רגל נ' שמחה ואח' [פורסם בנבו] (1.6.2017):
"אף אני סבור כי משכון שני שנרשם בניגוד להסכמתו של בעל המשכון הראשון, תקף כלפי נושיו של החייב, מהטעם שהוראת ס' 6(א) לחוק המשכון נועדה אך ורק להגן על זכויותיו של בעל המשכון הראשון, ודומה כי אין מקום להרחיבה באופן שהיא תקים טענה אפשרית לנושיו של החייב, מקום שאין במשכון השני כל פגיעה אמיתית באינטרס של בעל המשכון הראשון. הכרה בתוקפו של משכון שני כלפי נושיו של החייב אינה פוגעת באינטרס ההסתמכות שלהם, שכן עסקינן במשכון רשום, ועל כן, דבר קיומו היה ידוע להם או לפחות צריך היה להיות ידוע להם.
...
זאת ועוד, סעיף 6(א) לחוק המשכון, על פי לשונו, איננו קובע את בטלותו של משכון שני שנרשם בניגוד למשכון ראשון, וגם מטעם זה אין הצדקה לקבוע את בטלותו ביחס לנושים אחרים של החייב, להבדיל מבטלותו ביחס לבעל המשכון הראשון."