מהו מעמד אגודת בית הכנסת אם לא נאמן ההקדש לשיטתו של המבקש עצמו? ומכוח מה הוכרו נאמני ההקדשות של העדה הספרדית כמחזיקים כדין מכוח ההקדש ונמנע פינויים בידי בעל המקרקעין, באותה פרשה שנדונה בהלכה ואוזכרה לעיל (ואליה הפנה המבקש עצמו), אם לא מכוח מעמדם כנאמני ההקדש הזכאים להחזיק אפוא במקרקעין מכוח נאמנותם זו? אם לא היתה אגודת בית הכנסת – כיום המשיבה 2 – בבחינת נאמנת ההקדש, מכוח מה רכשה לה זכות חזקה וניהול, והכיצד מתיימר המבקש עצמו להיבנות מן ההסכם מולה? אכן טיעון זה של המבקש, סותר חזיתית כל קו הטיעון שלו לאשורה , עד לשלב זה.
28. גם לא ראיתי ממש בטענה שהפנית העיריה לסע' 10(ד) בסיכומיה הנה בגדר הרחבת חזית של העיריה. מדובר בטענה משפטית ביחס לתקפות ההסכם בו תולה המבקש עצמו יהבו.
29. א. אשר לטענת המבקש שהמשרד לשירותי דת (כגלגולו של מדרש הדתות) מתנגד לצו שהוצא, וכי המשרד הנו שותף שווה עם העיריה בניהול ענייני בית הכנסת מכוח ההסכם מ 1967 שבין פיק"א לבין העיריה: הוכח שאכן השר לשירותי דת מתנגד לצו, במכתב שהתרתי למבקש הגשתו. התרתי מאידך גם לעיריה להגיש מכתב של ראש העיר (החלטות מיום 5.5.11 ו 19.5.11). לא ראיתי כל נזק דיוני בדבר, משעה שממילא מדובר בתיק שלאור חלוף השנים מתנהל בעיקרו בגלגולו השני, על סמך מסמכים נושנים. אלא שגם אם נזק אין – הרי שגם תועלת לא הופקה. מדובר במסמכים שאינם מועילים לבירור הסוגיות האמיתיות שנותרו להכרעה, ומהווים "הסטה" של הדיון מן המסלול המותווה בחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) , והשאלות הנצרכות להכרעה על פיו. אותן שאלות הן: האם המקרה מתאים לבירור לפי חוק מקרקעי הציבור (פינוי קרקע) (התשובה חיובית – מכוח ההסכמה הדיונית בערעור); האם נפל בצו פגם פורמלי כגון מועד הוצאתו או פגם צורני (לא נטען ולא הומחש); האם פנה המבקש במועד לביהמ"ש לשם תקיפת הצו (התשובה חיובית); האם מדובר במקרקעי ציבור של מנהל מקרקעי ישראל או של רשות מקומית (התשובה חיובית שכן המבקש לא עמד בנטל ולא סתר נכונות הרישום); האם הוצא הצו על ידי המוגדר בחוק כזכאי להוציאו (התשובה חיובית, מרגע שנענתה בחיוב שאלת בעלותה של העיריה); האם מי שהוצא נגדו הצו אכן מחזיק במקרקעי הציבור (התשובה חיובית מכוח ההסכמה שבערעור); ואם אכן מחזיק הוא – האם הוכיח זכות שבדין להחזיק (התשובה שלילית).
ב. אכן, גם מכתב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שצירפה העיריה בלא רשות לסיכומיה אין בו כדי להועיל. כטענת המבקש, הוא אכן נסמך על הצגת דברים חלקית במכתב העיריה, המציגה פלח של