"אין הדין וההלכה יכולים להפוך מעשה של התפטרות לפיטורים או מעשה של פיטורים להתפטרות. כל אשר ניתן הוא לתת להתפטרות תוצאה משפטית אחרת, כגון התוצאה של תשלום פיצויי פיטורים בנסיבות מסוימות (......). מתן תוצאה שכזו, הוא מעשה בעל משמעות מיוחדת בתחום יחסי העבודה, שיש לו נפקות כספית גבוהה, והוא מחייב קיום מודעות לכך של העובדים והמעבידים, הן במקומות עבודה שבהם נהוגה שיטת פנסיה תקציבית, והן – במיוחד – במקומות עבודה שבהם נהוגה שיטת פנסיה קופתית. על כן, נדרש כי תוצאה שכזו תיעשה מראש, בדרך משפטית ברורה וחד-משמעית, דהיינו – על-ידי המחוקק, אם ירצה לעשות כן (דוגמת ההוראות בחוק פיצויי פיטורים) או על-ידי הצדדים ליחסי העבודה, ככל שיסכימו לכך".
שנית, מבחינה תכליתית. עמדנו על כך שחוק עבודת נשים בנסיבות המנויות בו ומטעמי הגנה על העובדת מתנה את הפעלת סמכות הפיטורים של המעסיק בקבלת היתר מראש. כאמור, ההיתר מעצם טיבו צופה פני עתיד, קרי אם יחסי העבודה לעתיד לבוא ימשכו או ינתקו (אף אם במסגרת שיקול הדעת אם לתיתו נדרש הממונה לבחון את עילת הפיטורים והנסיבות בעבר שהביאו לפיטורים). ככל שיוחל החוק גם על מצבים בהם התפטרה העובדת, לרבות בדין מפוטר, משמעות הדבר היא כי על המעסיק חלה חובה – שהפרתה בעלת משמעויות אזרחיות ופליליות - לפנות לממונה ולבקש היתר לסיום יחסי ההעסקה גם באותם מצבי התפטרות. אולם, משהתפטרה העובדת אין להיתר כל משמעות במבט צופה פני עתיד. הטעם לכך הוא שהממונה אינו מוסמך לחייב עובדת שהתפטרה להמשיך לעבוד אצל אותו המעסיק. במצבים אלה עשוי לקרות אחד משניים: או שהממונה יתן את ההיתר כדרך שגרה בשים לב לכך שהעובדת אינה מעוניינת להמשיך לעבוד אצל אותו מעסיק, ואז הגנת החוק במצבי התפטרות ממילא הפכה לדקיקה, אם בכלל; או שלא ינתן ההיתר ואז המעסיק שלא פיטר את העובדת ולא ירצה להחשף להשלכות החוק יהא נכון להמשיך להעסיק את העובדת ואף יזמינה לעבוד בפועל, ותעורר השאלה מה הדין אם העובדת תסרב לשוב לעבודה אף כי לא ניתן היתר ל"פיטורים".
שלישית, מתכלית ההיתר והשפעתו על יחסי העבודה העתידיים נובע כי ההחלטה אם לתיתו צריכה להינתן, ככל הניתן, בהקדם האפשרי. הרחבת גדרי סמכותה של הממונה בדרך פרשנית כך שתוחל גם על מצבי התפטרות, אפילו רק מסוימים, עלולה להביא מעסיקים לפנות לקבלת ההיתר כדבר שבשגרה בכל מקרה בו עובדת התפטרה וקם החשש מפני טענה להתפטרות בדין מפוטר באותן נסיבות מסויימות. זאת כדי לקדם סכנה כי בדיעבד תסווג ההתפטרות ככזו הטעונה היתר על ההשלכות במישור האזרחי והפלילי הטמונות בכך. פעולה כאמור מצד מעסיקים המבקשים למזער את הסיכון עלולה להיות בעלת תופעות לוואי המשליכות על יעילות המנגנון המנהלי.