אי הפקדת ערובה במסגרת ערעור מס
29. במקרה הקונקרטי שלפנינו, הפקדת הערובה להוצאות המשיב התבקשה במסגרת ערעור מס. עמדתי על כך שבמצב דברים זה, מן הראוי לנהוג במתינות, ולקבוע ערובה בסכום צנוע יחסית, תוך התחשבות באינטרס הנישום-המערער לברר את חבות המס שלו בערכאות משפטיות. ואולם, משנקבע סכום הערובה, אינני רואה הצדקה להקל באכיפתה, ולנהוג בצורה שונה מהנהוג ביחס למקרים אחרים בהם נעשה שימוש בסמכות לקבוע ערובה לחיוב בהוצאות מכוח סעיף 353א לחוק החברות.
30. נהפוך הוא, מאחר שלרוב על פי דיני המס, מרגע שהוגש ערעור, אין הנישום חייב בתשלום המס השנוי במחלוקת עד שתתקבל הכרעה שיפוטית חלוטה (סעיף 184 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; סעיף 91 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975; סעיף 5ח(א) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952. חריג לכלל זה הוא המקרה של מיסי יבוא. ראו בג"ץ 346/86 מ.ל.ר.נ. אלקטרוניקה בע"מ נ' מנהל המכס והבלו, פ"ד מא(1) 225, 230-229 (1987); רע"א 3038/20 בנדר נ' מדינת ישראל – רשות המיסים, [פורסם בנבו] פסקה 16 (19.5.2020)), הרי שערעורי מס הם אחד מאותם מקרים בהם דווקא ליוזם ההליך יש אינטרס מובנה בעיכוב הבירור והשהיית ההליך. מכאן, שהחשיבות בהעמדת סנקציה אפקטיבית לרשות בית המשפט היא גבוהה במיוחד במצב דברים זה. והמקרה שלפנינו יוכיח.
סוף דבר
31. לאור האמור לעיל, אציע לחבריי לקבוע כי ניתנה רשות ערעור, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, תוך שנקבע כי הפרה של הוראה להפקיד ערובה להוצאות מכוח סעיף 353א לחוק החברות, לרבות הוראה כאמור שניתנה במסגרת ערעור מס, מקנה לבית המשפט את הסמכות להורות על מחיקת ההליך, ככל שיגיע למסקנה כי זוהי התוצאה הראויה בנסיבות העניין.
32. ביחס למקרה שלפנינו, אציע לחבריי כי בשים לב למכלול הנסיבות נאפשר למשיבה להפקיד את הערובה שקבע בית המשפט קמא בקופתו בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה. ככל שלא תעשה כן, יימחק ערעור המס. ככל שתופקד הערובה, יחודש הדיון בערעור המס.
33. עוד אציע לחבריי כי המשיבה תישא בהוצאות המבקש בהליך זה בסכום של 10,000 ש"ח.
ש ו פ ט
השופט נ' הנדל:
1. בקשת רשות הערעור מעוררת את השאלה מהי הסנקציה שרשאי בית המשפט להטיל על חברה תובעת שהפרה את הוראתו להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (אשר חל גם על ערעורי מס מן הסוג שלפנינו; רע"א 1970/18 מיכאל ביטוח עבודות בנייה בע"מ נ' מנהל מע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 3 (19.3.2019)). התוצאה של הכרעת בית המשפט קמא, בה מצדדת המשיבה, היא מצב של אין סנקציה – או, ליתר דיוק, העדר סנקציה מיידית בדמות דחיית ההליך, אלא רק עיכובו עד להפקדת הערובה. עיינתי בחוות דעתו המקיפה של חברי, השופט ע' גרוסקופף, ומסכים אני כי במקרה של הפרת ההוראה בדבר הפקדת ערובה עומדת לבית המשפט סמכות למחוק את התביעה. ואולם, דווקא לנוכח פרשנות המשיבה לסעיף 353א לחוק החברות – עיכוב ותו לא – מצאתי להבהיר את עמדתי. רוצה לומר, הדרך המובילה אותי לתוצאה אליה הגעתי אינה חופפת במלואה להנמקת חברי: לשיטתי, אין צורך להידרש במלוא העוצמה בענייננו להשלמת "חסר" חקיקתי, הואיל וסמכות המחיקה מוצאת עיגון הולם בלשונו ותכליתו של סעיף 353א, הקובע כי –