57. בפסק הדין בעניין לבנת, נקבעו מספר מבחני עזר לצורך סיווג החברה כזו שהיא "מעין שותפות", וכך נקבע:
"ניתן להיעזר בשורה של מבחני עזר, ובכללם: האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי-המניות, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי-המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם בעלי-המניות החליטו להטיל הגבלות על העברת המניות בחברה; מהו מספר בעלי-המניות; ומהם יחסי אחזקותיהם... ניתן כמובן להעלות על הדעת מבחני עזר נוספים – כגון: האם מדובר בחברה משפחתית; עד כמה ענֵפים ומגוונים עסקיה של החברה; מהי מדיניות חלוקת הרווחים ונטילת הערבויות בחברה; וכיצד בחרו הצדדים להציג את עצמם בינם לבין עצמם ומול צדדים שלישיים – אם כי ניתן לסבור כי מבחנים אלו נותנים דגש רב מדי לצורת היחסים שבין בעלי-המניות במקום להתמקד במהותם. על כל פנים, ברי כי הבחינה צריכה להיות קפדנית וכי אין לתת לאף מבחן – כשהוא עומד בפני עצמו – משקל מכריע."
58. בתיק זה, עסקינן בחברת מעטים פרטית, אשר הון המניות בה הוקצה לשני בעלי מניות בלבד, ובחלקים שווים ביניהם. מהראיות אשר הוצגו על ידי שני הצדדים עלה כי פעילות החברה, בתחילת הדרך, אופיינה ביחס אישי בין בעלי המניות ובאמון.
לעניין זה, של מערכת היחסים האישית והחברות בין הצדדים , הצהיר מר בראל כי "בעת הקמת החברה, שררו ביני לבין הנתבע יחסי אמון ואני קיוויתי ששיתוף הפעולה בין הצדדים יניב פירות ויקדם את ענייניה של החברה." (סעיף 6 לתצהיר).
בחקירתו הנגדית, ציין מר בראל כי החיבור שלו עם מר אהרוני היה על בסיס רגשי במטרה "להרים אותו על הרגליים לאחר שלא עבד שנתיים וחצי." (עמוד 49 לפרוטוקול, שורות 12-10).
בכתב הגנתו, אישר מר אהרוני כי בתחילת הדרך אכן שררו בינו לבין מר בראל יחסי אמון והוא ראה בפעילות בחברה "מפעל חיים" ובסיס עסקי כלכלי והשקיע את כל ניסיונו, מרצו והונו להצלחת החברה. (סעיף 94 לכתב ההגנה).
59. עת כי מדובר בחברה שהיא מעין שותפות, שאז- גם מקום בו לא תוכח בהכרח טענת הקיפוח, יכול ותמצא ההצדקה ליתן את הסעדים המבוקשים, או איזה מהם, ובלבד שיוכח כי התנהלות מי מהשותפים פגעה בצפייה הלגיטימית לניהול משותף של החברה, או מקום בו יוכח כי אבד האמון בין השותפים.
60. במקרה דנן, בהינתן כי מדובר בחברה שהיא מעין שותפות, עת נמצא כי חוסר האמון בין הצדדים אינו ניתן לגישור, ועת שהוגשו ראיות המלמדות כי החברה אינה יכולה לפעול באופן תקין, במצב הדברים דהיום – מתקיימת ההצדקה במתן אותם סעדים אשר יבטיחו המשך פעילותה של החברה באופן תקין, או לכל הפחות יסירו את מכשולים אשר מונעים ניהול זה.
די באמור לעיל על מנת להצדיק מתן סעד של היפרדות בין הצדדים.