71. זאת ועוד, כפי שיובהר להלן, מצאתי כי הטעם המרכזי בגינו לא הומצאו מסמכים המצויים בידי רואה החשבון לידי המומחה מטעם בית המשפט, או לידי הצדדים במסגרת הליך זה, מקורו בדרך התנהלותו של מר אהרוני מול רואה החשבון, לרבות העדר הסכמה לתשלום שכרו והצגתן של טענות מאוחרות בדבר העדר מינויו של אותו בעל מקצוע, כרואה החשבון של החברה.
מצב זה מקים חזקה על פיה לוּ היו הנתונים נבדקים בהתאם להסכמות הדיוניות (אשר בוטלו, כאמור לעיל), היו אלו פועלים לרעת מר אהרוני. (ע"א 4226/05 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סאטא אטיאס (פורסם ; 24.1.2006).
בנסיבות אלו, הטענות בדבר מסירת המידע והימצאותו בידי רואה החשבון, הן אלו אשר קיים קושי של ממש לאמצן.
72. גם טענותיו של מר אהרוני בדבר כישלון המיזמים עקב סירובו של מר בראל לנסוע במקומו לגאנה, לא לוותה בראיות כלשהן, וזאת לא לעניין הסירוב, וחשוב מכך – גם לא לעניין השלכות אותו סירוב.
73. בהינתן כל אלו, באתי לכלל מסקנה כי אין לאמץ את גרסתו של מר אהרוני על פיה עשה שימוש בכספים לצורך קידומם של מיזמים שונים עבור החברה.
74. מקום בו אין חולק כי הפעילות בגאנה נוהלה על ידי מר אהרוני, ובהעדר אינדיקציה לשימוש בכספים לצורך ההשקעות הנטענות, נותרה אך עובדת העברת הכספים לרשותו. הא ותו-לא.
75. בהתייחס להיקף הכספי של ההשקעות במיזמים השונים בגאנה, לא הוצגו על ידי מר בראל ראיות אשר מכוחן ניתן היה לקבוע כי הסכום אשר הועבר על ידו לחברה ו/או לידי מר אהרוני במישרין, היה בהיקף הנטען.
גם תיאורו של מר בראל את היקף ההשקעות, כפי שבאו לידי ביטוי בסעיפים 10-12 לתצהירו, היה כללי מאוד, לא צורפו לנקוב חוות דעת, או ראיות ברורות אחרות באשר לסכומים.
כפי שצוין בהתיחס לטענותיו של מר אהרוני, אין די בטענה בדבר העברת המסמכים לידי המומחה מטעם בית המשפט, או רואה החשבון של החברה, על מנת שימצא כי הורם הנטל הראייתי (במקרה זה של מר בראל), להוכיח את היקף ההשקעה בפעילות הנטענת בגאנה.
התקשרות החברה עם מר זאייץ
76. כאמור, במהלך חודש אוקטובר 2013 התקשרה החברה במערך הסכמים עם מר זאייץ במסגרתו נרכשה פעילותו של מר זאייץ בתחום ההובלות, הוסכם על שילובו בפעילות החברה, והחברה אף הלוותה למר זאייץ סכום של 300,000 ₪ וזאת כנגד שיעבוד דירת המגורים של אמו.
77. מר בראל ומר אהרוני העלו טענות קשות זה כלפי משנהו באשר לטעמי ההתקשרות ותנאיה.
עם זאת, ומקום בו אין חולק כי אותה מערכת הסכמים אכן נחתמה בסופו של יום ( הסכם רכישת הזכויות, הסכם ההתקשרות והסכם ההלוואה), יש להוסיף ולהידרש לשאלת קיום התחייבויות הצדדים, זה כלפי משנהו, בהתייחס לאותה מערכת הסכמים, והשלכות התנהלותם על שאלת ההצדקה במתן הסעדים להם עתר מר בראל.