בהמשך, ומשנשאל מדוע עזב את עבודתו בחברה, השיב:
"קיבלתי הודעה שאדון בועז לא מתקן את המשאית אלא מזמינים משאית חדשה, ממתינים שבועיים, העסק לא עובד, חוץ ממשאית אחת של כל המוביל שנשארה עדיין וגם בקושי לא משאית חדשה, משאית שהייתה אמורה להיכנס לתיקון, בועז אמר שלא מתקנים אלא מזמינים חדשה. לא עובר פחות משבועיים ומבטל את השיק ומבטל את ההזמנה, עם מה אנחנו יכולים לעבוד?" (ע' 87 שורה 26 – עמוד 88 שורה 3 לפרוטוקול הדיון).
89. מר בראל טען כי פעל להסדרת העניינים מול מר זאייץ, אולם מר אהרוני לא שיתף עמו פעולה בקיום ישיבת דירקטוריון דחופה להסדרת העניין. גם מר זאייץ ציין, כי מר בראל ניסה לדבר אתו בעניין ולהגיע להסדר ו"הוא גם ניסה להתקשר לאדון בועז, להיפגש, הוא שלח לו מכתבים, הוא אמר לי שהוא מנסה לארגן את הפגישה הזו כדי שנסגור את הנושאים האלה. במשך חצי שנה לא קיבלתי תשובה." (עמוד 1 שורה 29 –עמוד 2 שורה 2 לפרוטוקול הדיון בתובענת מר זאייץ).
90. מנגד, טען מר אהרוני כי בניגוד לטענת מר בראל, בדבר דרישתו לקיום ישיבת הנהלה דחופה בעניינו של מר זאייץ, מיד עם קבלת מכתב ההתראה של מר זאייץ (מיום 25.1.2016), פנה מר אהרוני למר בראל וביקש ממנו שיצטרף אליו לפגישה עם עו"ד יואלה שנבחרה לטפל בנושא, אולם מר בראל סירב להצטרף, למרות שבישיבת דירקטוריון החברה מיום 8.3.2016, התחייב מר בראל שיצטרף אליהם בכדי להגיש תגובה למכתבו של מר זאייץ ותיבחן האפשרות להגיש תביעות נגדו.
לגרסת מר אהרוני, בהעדר שיתוף פעולה, הוא נפגש עם עו"ד יואלה, מסר לה את המכתב ושילם את שכרה בשיקים של החברה. אולם, משנודע למר בראל שעו"ד יואלה החלה בהכנת מכתב תגובה, מיהר מר בראל לבנק ומסר הצהרה כוזבת כאילו כל השיקים של החברה השייכים לחשבון בבנק מזרחי אבדו, או נגנבו והוא חתם על הוראה המבטלת את כל השיקים שהנפיק באותו בנק.
לשיטת מר אהרוני, מצב זה, הביא להפסקת עבודתה של עו"ד יואלה.
91. טענות אלו של מר אהרוני לא נתמכו בראייה כלשהי. לא הוצג פרוטוקול הישיבה מיום 8.3.2016, לא הוצג תצהיר של עורכת הדין יואלה, לא התבקש זימונה למתן עדות ולא הוצגה כל אסמכתא, כגון קבלה או התקשרות למתן השירותים המשפטיים.
למעלה מכך, לא הובהר כדי הצורך, על ידי מר אהרוני, מדוע ניתן היה לראות במר זאייץ כמי שהפר את התחייבויותיו כלפי החברה, וזאת בהעדר יכולת להפעיל את פעילות ההובלות כדבעי, עקב מצב המשאיות.