92. משכך, ובהינתן הראיות כפי שהוצגו בפני, נחה דעתי כי אוינה האפשרות המעשית של החברה להוסיף ולפעול בתחום ההובלה, וזאת נוכח מצב המשאיות ואי תיקונן, בשל העדר שיתוף הפעולה בין השותפים.
מקום בו תפקידו ופעילותו של מר זאייץ יועדו למתן שירותי הובלה, נהיר כי לא יכול היה להמשיך לעבוד בחברה, וכי כתוצאה מהפסקת עבודתו גם נפגעו הכנסות החברה מאותה פעילות.
93. לא נעלמה מעיני טענת מר אהרוני על פיה פעל מר בראל בניגוד עניינים מובהק עת תמך בגרסתו של מר זאייץ כמו גם עת עירב באופן מכוון בין פעילות החברה ופעילות הכל למוביל בתחום ההובלות.
מר אהרוני הוסיף והעלה טענות קשות כנגד מר בראל בכל הנוגע לשימוש בלידים של החברה וניודם לטובת חברת הכל למוביל.
בהתייחס לסוגיית ה-"לידים", לא הרים מר אהרוני את הנטל הראייתי להוכיח כי אכן נעשה על ידי חברת כל המוביל שימוש בלידים של החברה, ואף לא בקירוב לכך.
מאידך, ובכל הנוגע לעירוב בין פעילות החברה של מר בראל (הכל למוביל) לבין פעילות ההובלות בחברה, ניתן היה להתרשם כי אכן חל עירוב מסוים בפעילות של המשאיות ומשכך גם בפעילות העסקית.
למעלה מכך, על אף שלכאורה נדרשה החברה לשלם למר זאייץ עבור רכישת פעילותו בתחום ההובלות והטמעתה של פעילות זו במסגרת החברה, לא הוצגו ראיות המלמדות כי המעבר של מר זאייץ ל-הכל למוביל, לווה בתשלום מקביל, בין אם למר זאייץ ובין אם לחברה.
94. על אף סימני השאלה המפורטים לעיל באשר לקיומו של עירוב בפעילות ההובלות, נחה דעתי כי להתנהלותו של מר אהרוני הייתה השפעה מהותית על יכולתה של החברה להוסיף ולקיים את פעילות ההובלות, וזאת בהעדר אמצעים לעשות כן, כמפורט להלן;
95. מקום בו התביעה המונחת בפני הינה תביעה להסרת קיפוח, ועת נבחנת יכולתה של החברה להוסיף ולקיים פעילות עסקית תקינה, על בסיס התנהלות בעלי המניות ומערכת יחסיהם, נחה דעתי כי חוסר שיתוף הפעולה ואי העמדת הכלים למתן שירותי ההובלות, מנעו המשך פעילות תחום זה.
ניהול המחסן
96. בחודש דצמבר 2014, שכרה החברה מחברת אחים חממה ושות' בע"מ (להלן: "המשכיר") את המחסן תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 14,800 ₪ בתוספת מע"מ.
בהתאם להסכמות הדיוניות, מוּנה מר אהרוני לניהול פעילות המחסן.
ביום 6.1.2019 הודיע מר אהרוני למר בראל כי הוא סיים לנהל את המחסן.
בשולי הסוגיה אציין כי מסיכומיו של מר בראל עלה כי ניתן צו לפינוי המחסן על ידי בית המשפט.
97. לטענת מר בראל, השתלט מר אהרוני באופן בלעדי על המחסן, עשה בו כבתוך שלו, מנע גישה ממר בראל, ונטל לכיסו תקבולים שהתקבלו בגין שירותי האחסנה חלף העברתם לחשבון החברה וללא דיווח כדין.
עוד נטען כי מר אהרוני החליף מנעולים במחסן, שינה סיסמאות, וקיבל החלטות באשר לתנאי השכירות של התאים במקום, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.