לנוכח האמור והעמעום, יבוצע להלן דיון בלתי ממצה בטענות הצדדים ותתאפשר במידת הצורך השלמת טיעון בחלקו השני של ההליך.
83. הצו המוסכם ניתן בבית הדין ביום 2.5.2007. הבעלות במילוז נמכרה לפרי הגליל ביום 23.2.2010. המכירה לפרי הגליל אושרה על ידי רשות ההגבלים העסקיים ביום 4.3.2010. בעקבות כך פנתה רשות ההגבלים לבית הדין בהמשך חודש מרץ 2010, וביקשה למשוך את הבקשה להפרדת חברות שפתחה את ההליך בו ניתן הצו המוסכם. הבקשה להבאת ההליך לסיום הייתה מוסכמת (למעט סוגיית ההוצאות שהוכרעה בהמשך).
בעת שעברה הבעלות במילוז לגוף אחר, נשמט הבסיס לצו המוסכם שניתן בבית הדין, בין אם הדבר נקבע פורמלית ובין אם לאו. ודאי כך במועד בו פנתה הרשות עצמה לבית הדין לשם מחיקת ההליך. גם מילוז עצמה, כאשר היא טוענת לאי חוקיות של עסקאות וחיובים
--- סוף עמוד 22 ---
בשל הפרת הצו המוסכם, מתייחסת לעסקאות שבוצעו בין מועד הצו (חודש מאי 2007) לבין מועד רכישת מילוז ע"י פרי הגליל (חודש פברואר 2010) (סע' 75 לסיכומיה).
84. לנוכח זאת נראה כי יש להפריד בין עסקאות שנערכו (התקשרות ראשונית) בתקופה שבין מתן הצו לבין מכירת מילוז, לבין עסקאות ממועדים אחרים (קודמים או מאוחרים לתקופה האמורה).
חלק ניכר מהחוב השוטף הנטען ע"י פריניר, נובע מהתקשרות בין הצדדים מחודש אפריל 2010. קרי – לאחר המועד בו נשמט הבסיס לצו המוסכם ולאחר שרשות ההגבלים העסקיים ביקשה להביא את ההליך בבית הדין לסיום. בנסיבות אלה, יש קושי לשמוע טיעון של "אי חוקיות מובהקת" ההתקשרות בשל הצו.
85. שונה לכאורה מצב הדברים לגבי עסקאות שנערכו בתקופה שבין מועד הצו לבין מכירת מילוז. על פני הדברים, לגבי עסקאות כאלה ניתן למצוא טעם בטענת הפרה של צו שיפוטי. במקביל וגם אם נצא מהנחה כזו, עדיין עולות מתוך הטיעונים מספר סוגיות המצריכות ליבון שלא מוצה.
סוגיה אחת היא טענת פריניר להרחבת חזית. פריניר מפנה לסעיפים בכתב ההגנה של מילוז המתייחסים לטענות החוב לפי הכרטסת וטוענת כי מדובר בהכחשות כלליות שאינן יכולות לשמש קרקע לטיעון מסוג זה. פריניר הפנתה לתקנות 85 ו-86 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ("תקנות סדר הדין האזרחי"). תקנה 85 קובעת כי "לא די בהכחשה כללית אלא חייב בעל דין לדון במפורש בכל טענה שבעובדה שאין הוא מודה באמיתותה, חוץ מטענה לדמי נזק". תקנה 86 קובעת בין היתר, כי "בעל דין המכחיש בכתב טענותיו עובדה שבעל הדין שכנגד טוען לה בכתב טענותיו הוא, לא יעשה זאת על דרך ההתחמקות, אלא ישיב לגופו של ענין".