95. מילוז טוענת כי במהלך התקופה בה הוחזקו מניותיה ע"י חברת בוגופן, היא שימשה כ'כלי' בידיה של פריניר, תוך הפרת דיני ההגבלים העסקיים ודינים נוספים. שאלת הנזק ב"סוגיית ההגבלים" (כפי שסוגיה זו הוגדרה בהחלטת הפיצול) כלולה בשלב הראשון בהבאת הראיות.
עמדות הצדדים וחוות הדעת מטעמם
96. בכתבי הטענות טוענת מילוז כי בעקבות הפרת דיני ההגבלים העסקיים, נגרמו לה נזקים של אובדן הכנסות ופגיעה ברווח הגולמי.
כתבי טענותיה של מילוז גובו בחוות דעת של רו"ח ד"ר הדס גלנדר[9] (להלן: "חוות דעת גלנדר"). בחוות דעת זו הובעה בין השאר עמדה, כי בשנים הרלוונטיות ירד נתח השוק של מילוז באופן משמעותי, כמותית וכספית; כי גם לאחר שהפסיקה להיות בשליטת פריניר, לא הצליחה מילוז להחזיר לעצמה את נתח השוק; כי הייתה ירידה בסך ההכנסות מהמכירות (בעיקר בשוק המקומי וקל וחומר אם מנכים את המכירות לפריניר עצמה); וכי הייתה ירידה ברווח הגולמי של החברה.
מילוז טענה לנזקים בסך כולל של 12.337 מיליון ₪ (ערכים ריאליים). עוד התייחסה מילוז בטיעוניה לחוב נטען של פריניר כלפיה בסוגיית ההתחשבנות (כמתואר לעיל). בסיכומו של דבר, הועמדה התביעה שכנגד כולה על סך של 5 מיליון ₪.
97. בשלב הראיות תמכה מילוז את טענת הנזק בחוות דעת כלכלית של מר חנן שרון (ולא בחוות דעת גלנדר).
לפי חוות דעתו של מר שרון, לצורך אומדן הנזק שנגרם למילוז בעקבות שליטתה על ידי בוגופן, הוא בחן כיצד הושפעו נתונים מסוימים (פדיון, רווח גולמי ופדיון בניכוי הוצאות היצור), על ידי השוואת אותם נתונים כפי שהיו בפועל במילוז בשנים 2009-2007, למול גורמי ה"אלמלא" לאותן שנים. פדיון "אלמלא" הוא הפדיון השנתי שהמומחה מעריך שאמור היה להיות למילוז אלמלא התמורות שהתרחשו בחברה בעקבות רכישתה ע"י בוגופן. באופן דומה נאמדו רווח גולמי "אלמלא" ופדיון בניכוי הוצאות יצור "אלמלא". לשיטת המומחה שרון, ההפרש המתקבל מהשוואת הנתונים בפועל לנתוני ה"אלמלא", מייצג את הנזק שנגרם למילוז בסוגיית ההגבלים. מסקנתו של מר שרון הייתה כי "סך הנזק במונחי פדיון שנגרם למילוז בעקבות רכישתה [ע"י בוגופן] הינו מסדר גודל של 20
--- סוף עמוד 26 ---
מיליון ₪. סה"כ הנזק במונחי רווח גולמי הינו מסדר גודל של 5 מיליון ₪. סה"כ הנזק במונחי פדיון בניכוי הוצאות ייצור הינו מסדר גודל של 17 מיליון ₪".
98. פריניר, אשר דחתה את טענות הנזק של מילוז, הגישה מטעמה חוות דעת של פרופ' אמיר ברנע.