--- סוף עמוד 12 ---
התאפשר למילוז לבצע תיקון של ההפרה. בבחינת קל וחומר, אין לקבל את הטענה כי בסירובה לקבל בחודש יולי 2010 ותחת תנאים, סחורה מעונת 2010, הפרה פריניר את ההסכם. אף לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין היה בעמדת פריניר בעניין זה משום עמידה חסרת תום לב על זכות חוזית.
43. סיכומה של סוגיה זו – בכל הנוגע לסוגיות שנדונו בשלב הראשון, הראיות מעלות כי מילוז הפרה את התחייבויותיה בעניין העסקה הראשונה. שאלת תוצאות מסקנה זו, תבחן בפרק העוסק בסעדים.
העסקה השנייה
44. היקפה הכספי של המחלוקת בעניין העסקה השנייה נמוך באופן משמעותי מהיקף המחלוקת בסוגיות אחרות ובוודאי ביחס לעסקה הראשונה. בעוד הסכום הנדרש לגבי העסקה הראשונה הוא כ-3.54 מיליון ₪ (נומינלי), הסכום הנדרש לגבי העסקה השנייה הוא כ-34,000 ₪ (נומינלי). היקף טיעוני הצדדים לגבי עסקה זו היה מצומצם למדי ובהתאם יהא גם הדיון.
45. לטענת פריניר, כחלק מהעסקה השנייה היה על מילוז לספק גם 50 טון קוביות עגבניות בחבית בכשרות בד"צ, בוצע תשלום לפי 2,239.8 ₪ לטון, אך בפועל סופקו רק 34.65 טון קוביות. החסר עומד על 15.35 טון.
46. מילוז אינה חולקת על הפער של 15.35 טון בקוביות העגבניות. אין גם מחלוקת על כך שפריניר שילמה את מלוא התשלומים עבור העסקה השנייה (הרוב שולם באוקטובר 2009 בסמוך להתקשרות והיתרה שולמה בנובמבר 2009 ובראשית שנת 2010; התשלום האחרון היה ביום 1.2.2010).
טענות מילוז לגבי העסקה השנייה מתייחסות בעיקרן, הלכה למעשה, לעסקה הראשונה. כך למשל טוענת מילוז כי בחודש יוני 2010 הסכימה פריניר לקבל סחורה בגדרה של העסקה השנייה, בעת שלא הסכימה לקבל בשלב זה סחורה בגדרה של העסקה הראשונה, וכי בכך נהגה פריניר באופן שרירותי וסלקטיבי.
47. לעניין העסקה הראשונה נדרשנו לעיל. לנוכח טענות מילוז מובהר למען הסר ספק כי המסקנות לגבי העסקה הראשונה תקפות גם לאחר שנתתי דעתי להתייחסותה של פריניר לעסקה השנייה ולטענות לגבי הבדלים ומניעיהם.
--- סוף עמוד 13 ---
48. בהקשרים בהם מתבצע הדיון הנוכחי, אין רלוונטיות לטענת מילוז כי היקפה של העסקה השנייה הוקטן באופן חד צדדי ושרירותי על ידי פריניר. זאת, אף מבלי להידרש לטענה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה או לטענות אחרות שהעלתה פריניר בעניין.
49. ככל שמילוז טוענת כי פריניר הפרה את ההתקשרות משום שלא שילמה את מלוא התמורה עבור העסקה השנייה מיידית, יצוין כי תנאי התשלום ההסכמיים לגבי העסקה השנייה היו כתנאי התשלום לגבי העסקה הראשונה – מזומן כנגד אספקת סחורה – ומאותם טעמים שפורטו לעיל. מששילמה פריניר את מלוא התמורה עוד קודם שקיבלה את מלוא הסחורה, אין מדובר בהפרה (לא הובא טיעון או ניתוח לפיו השוואת כמויות אספקה למול סכומי תשלום, מלמדת על יום או חודש כלשהם בהם היה התשלום בחסר).