23. הדברים נכונים גם בענייננו. הא ראיה, הנתבעים בחרו לעשות שימוש בתמונה זו ולא בתמונה אחרת מתוך תמונות רבות של הזמר.
24. לסיכום, צילומו של התובע הוא יצירה עליה חלות זכויות יוצרים בהיותו מקורי, פרי השקעה של התובע ובעל יסוד של יצירתיות.
25. להשלמת התמונה אציין כי הגנת זכות היוצרים של התובע בצילום דנא היא הגנה על ביטוי של "רעיון" ולא על ה"רעיון" עצמו (בענייננו האובייקט מושא היצירה). שכן גם בהינתן הגנה זו לא תיחסם האפשרות לצלם את הזמר בזוויות ובאופנים שונים, בהתאם לכוח היצירה של המצלם - כפי שהובא לעיל מעניין "ויינברג". על כן, לא ניתן לומר כי נוכח איסור הפגיעה בזכויות היוצר דנא הוגבל מרחב היצירה שניתן להפיק מ"חומר הגלם" (ראו המובא בפסקה 20 לעיל).
26. בהשלמה לכך, אין ממש בטענת הנתבעים לפיה קיימות אפשרויות מעטות בלבד לבטא את ה"רעיון" (תמונת הזמר) ולכן, כביכול, בהתאם לדוקטרינת האיחוד, מתן הגנה ליצירה מעין זו תביא ליצירת מונופול על ה"רעיון".
א.2. הזכות המוסרית
27. לצד זכות היוצרים המגינה על זכותו הכלכלית של היוצר ביצירתו, מכיר המחוקק בזכותו של היוצר כי היצירה תיוחס לו כך שיינתן "קרדיט" לפועלו. על אופיה המיוחד של הזכות המוסרית עמד בית המשפט ברע"א 12/17 שריר נ' נירית זרעים בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה יג (28.3.17)):
"הזכות המוסרית, ... היא ביטוי להכרת המחוקק בקשר האישי-תרבותי-רוחני הקיים בין היוצר לבין יצירתו והיא מגנה גם על שמו הטוב וכבודו של היוצר ועל המוניטין שלו [] הזכות המוסרית היא בבחינת 'גילוי מובהק של המעמד החשוב של ערך האישיות של הקניין בהבניה המשפטית של המוסד הקנייני של זכות יוצרים' []ובשל אופיה המיוחד כינה אותה השופט ח' כהן ''זכות רוחנית''."
28. הזכות המוסרית מעוגנת בסעיפים 45 ו 46 לחוק זכות יוצרים:
"45. (א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.
(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.
46. זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –
(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר".
29. בענייננו, אין חולק כי בעת פרסום המודעות תוך שימוש בתמונה לא ניתן כל "קרדיט" לתובע. משכך, ברי כי זכותו המוסרית בהתאם לסעיף 46(1) לחוק נפגעה.