סוג ענישה נוסף של תאגידים, הקיים בארה"ב למשל, הוא חיוב בעשיית מעשים לטובת הציבור, המקביל לשירות לתועלת הציבור (ראו לעניין זה: Jennifer Arlen, "Removing Prosecutors from the Boardroom: Limiting Prosecutorial Discretion to Impose Structural Reforms", in Prosecutors in the Boardroom: Using Criminal Law to Regulate Corporate Conduct 62 (Anthony Barkow and Rachel Barkow, eds., 2011), המחברת סבורה כי כדרך של ענישת תאגידים יש להתמקד בתרומה לקהילה ולא בשינוי ארגוני בתאגיד, שכן, לדבריה, התובעים אינם מומחים בעניינים אלו ויש להותירם לדיני התאגידים. עוד ראו לעניין זה: קרמניצר וגנאים, אחריות תאגידים, בעמ' 76, ה"ש 201-200 והאסמכתאות שם). כך, למשל, בארה"ב קובעים ה- Federal Sentencing Guidelines, הנחיות לגבי ענישת תאגידים בפרק נפרד (פרק 8) המסדיר את התנאים בהם ניתן להטיל על תאגיד צו מבחן או פעולות לתועלת הציבור (ניתן לצפייה ב: https://www.ussc.gov/guidelines/2015-guidelines-manual/2015-chapter-8. לניתוח פרק זה ולאפשרויות הנתונות שם לענישת תאגידים ראו: William Robert Thomas, How and Why Should the Criminal Law Punish Corporations? A dissertation submitted in partial fulfillment of the requirements for the degree of Doctor of Philosophy (Philosophy) in the University of Michigan, 160 (2015).
אכן, יש כתיבה אקדמית רבה בשאלות אלו של העונשים היעילים בענישת תאגידים (ראו: Sylvia Rich, "Corporate Criminals and Punishment Theory", 29 Can. J. L. & Jur. 97 (2016); גבריאל הלוי, תורת דיני העונשין, כרך ב' 935 (2009 וכרך ג' 852, 857-855 (2010), במסגרת הדיון יש התייחסות לענישה הכוללת תכניות בקרה, פיקוח וציות בפיקוח בקרים הממונים מטעם המדינה
מעין "קציני מבחן" לתאגידים (ראו, למשל: Richard S. Gruner, "Beyond Fines: Innovative Corporate Sentences under Federal Sentencing Guidelines", 71 Wash. U. L. Q. 261, 305-306 (1993); Christopher A. Wray, "Corporate Probation under the New Organizational Sentencing Guidelines", 101 Yale L. J. 2017, 2039 (1992), ואסף אקשטיין, "על הסדרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים", אתר הממשל התאגידי של אוניברסיטת תל אביב (16.3.17), ניתן לצפייה ב: