61. מטעם התובעת הגיש חוות דעת מר אמיר כבירי, יועץ כלכלי ועסקי. לדבריו, עלות רכישת חומרים מהווה מדד מרכזי בבדיקת היעילות והכדאיות בהפעלת מסעדה או בית קפה. הוא ציין, כי מבחינת הדיווחים הכספיים של סניפים אחרים של התובעת עלה, כי היקף רכישת החומרים הממוצע, בשנים הרלוונטיות לתביעה, עמד על 36% מסך ההכנסות. לעומת זאת, עלות רכישת החומרים בסניף הנתבעת עמד על 43% בשנת 2011, 42% בשנת 2012 ו- 38% בחודשים ינואר ופברואר 2013.
62. לפי חוות הדעת, עלות רכישת חומרים גבוהה עשויה לנבוע ממספר גורמים: ניהול מלאי לקוי, גניבת חומרי גלם, שימוש בחומרים בכמות גדולה מהנדרש, עלות גבוהה של חומרים ביחס לבתי קפה אחרים, והכנסה לא מדווחת (עבודה "בשחור"). מר כבירי שלל את הגורמים הראשונים שהעלה, והותיר רק את האפשרות האחרונה בדבר הכנסות שאינן מדווחת, שהיא, כך קבע, הסיבה לעלות רכישת החומרים הגבוהה בסניף הנתבעת.
63. בהמשך לכך, הוא ערך אומדן לרווח הגולמי, בהתאם לשיעור עלות החומרים מסך ההכנסות כפי שנקבעה על ידו, והוא הגיע לסכום של 1,112,000 ₪ רווח גולמי שלא דווח על ידי הנתבעת לתובעת. הוא גם אמד את תשלומי הנתבעת לתובעת לפי ההסכם, וקבע כי על פי הדיווח של הנתבעת היו אמורים להיות משולמים 30,000 ₪ לכל התקופה, בעוד שלפי האומדן שהוא ביצע, היו אמורים להיות משולמים לתובעת 63,000 ₪.
מנגד, העידו מטעם הנתבעת, רפי ורואה החשבון רפי רפאל.
עדותו של רפי
64. רפי ציין בתצהירו, כי הוא, יותם וליאור, התקשרו עם התובעת לקבלת זיכיון להפעלת סניף של התובעת במושבה הגרמנית. שיתופו של ליאור נעשה, בשל הכרתם בקשריו החבריים עם בעלי התובעת, ומתוך הנחה כי בשל כך הם יקבלו מהתובעת תנאים טובים יותר. הוא אישר גם, כי לו וליותם לא היה ניסיון קודם בניהול ותפעול בית קפה, והם הסתמכו על הבטחות בעלי התובעת כי הם ילוו אותם וידריכו אותם בכל הנדרש. נוכח הבטחות אלו, הם השקיעו בהקמת הסניף כמיליון ₪. ברם, בפועל, הם לא זכו לליווי המובטח, ואף לא נמסר להם ספר הנהלים, שהובטח שיימסר להם.
65. למעשה, התובעת, יצרה סכסוך "יש מאין" כדי להוציא אותם מהסניף ולהותירו בידי ליאור. זאת, על אף שלפי דוחות כספיים לא מבוקרים, הסניף תחת ניהולו של ליאור היה שרוי בהפסדים וכאשר הניהול עבר לידיו ולידי יותם העסק התאושש.
66. בסופו של יום, הם ניהלו התמחרות מול ליאור, והתוצאה הייתה שהם רכשו את חלקו. כל זאת נעשה בידיעת התובעת, אשר אף ברכה על כך. ואולם, מאחר וההסכם שנחתם עמם כלל תנאים מועדפים, ונוכח הקמת בתי קפה נוספים בסביבות המושבה הגרמנית ושכונת בקעה, שפגעו ברווחי התובעת, ניסתה התובעת לעשות כל שלאל ידה על מנת לגרום לו וליותם להסתלק מהסניף.