105. ברי גם, כי ככל שסעיף זה הופר על ידי הנתבעים, מדובר בהפרה יסודית. לא בשל כך שהצדדים הסכימו על כך שמדובר ב"הפרה יסודית"; אלא שנוכח המשמעות המוגברת של יחסי האמון בין הצדדים להסכם זכיינות, ניתן להניח שבעל רשת סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש הפרה זו ותוצאותיה. מקרה זה עצמו, מהווה ראייה למשמעות הגדולה שיש לשינוי הבעלים בהסכם מעין זה.
106. דא עקא, שלגופו של עניין, איני סבור כי הנתבעת הפרה סעיף זה. למעשה, התובעת עצמה, מודה, גם בסיכומיה, כי היא עודכנה בדבר הכוונה של השותפים בנתבעת לפרק את השותפות. היא אף אישרה, כי מבחינתה, לא הייתה נפקות לשאלה מי מהשותפים יישאר לנהל את הנתבעת ומי יפרוש. בנסיבות אלו, אין כל יסוד לטענת התובעת, כי היא ידעה על הליך ההתמחרות רק בדיעבד.
107. בנסיבות האמורות, התובעת הסכימה לשינוי שנעשה בבעלות הנתבעת, וכל שביקשה, נוכח השינוי ולאחריו, היה העמדת ערבות בנקאית בסך של 50,000 ₪, והעמדת קופה רושמת המחוברת למחשבי הרשת, או המצאת ריכוזי נתוני Z (פלט הכולל את כל הפעולות שהוקלדו בקופה עד למועד הנפקת הפלט). דרישות שהופיעו בתחילה גם בנוסח ההסכם המקורי, אך התובעת ויתרה עליהם במסגרת נספח להסכם. לטענתה, עשתה זאת בשל היכרותו של אושרי עם ליאור וחברותו עמו, ועתה כשפרש מהנתבעת נדרש להחזיר תנאים אלו. כן הוסכם על תשלום חובות הנתבעת עד לאותו מועד.
108. בעניין זה, הצדק עם הנתבעים, כי דרישות אלו לא היוו תנאי לקיום ההתמחרות, והם נולדו רק בשל כך שתוצאת ההתמחרות הייתה, הותרת הנתבעת בידי רפי ויותם ולא בידי ליאור. כאמור, התובעת ידעה מראש על ההתמחרות, לא התנגדה לה, ולא התנתה אותה בתוצאה כזו או אחרת. גם לאחר שהתובעת ידעה על התוצאה, היא הסכימה לה, כפי שאישר אושרי בעדותו (עמ' 29 לפרוטוקול, שורה 1; עמ' 92, שורה 20; עמ' 105, שורה 26; ועמ' 115, שורה 29).
109. הצדק עם הנתבעים גם בכך, שניסיון התובעת לטעון כי ידעה על השינוי בבעלות הנתבעת רק בדיעבד, מכתבה בעיתון ביום 13.01.12 (סעיף 4 להודעת הביטול – נספח 3 לתצהיר התובעת) והוא לא היה על דעתה, לא היה בו ממש, ומדובר בטענה שאינה אמת. שכן, היא התכתבה בעניין זה עם הנתבעת עוד קודם לכן (למשל, כפי שעולה ממכתב עורכת דינה של התובעת לנתבעת ביום 8.01.12 - נספח א' לתצהירו של רפי). למסקנה זו חשיבות בכל הנוגע להוצאות הנובעות מדחיית ההודעה לצד ג' (כדלהלן), שכן טענת התובעת כי שינוי הבעלות היווה הפרה המצדיקה את ביטול ההסכם, היא זו שהביאה את הנתבעים להגיש את הודעת צד ג', אך על כך בהמשך.