110. התנאים שהוסיפה התובעת לאחר שינוי הבעלות בנתבעת, לא היו אפוא, תנאי להסכמתה לשינוי הבעלות. שינוי זהות בעלי הנתבעת, לא היווה הפרה של ההסכם.
111. בהקשר זה של שינוי הבעלות בנתבעת חשוב לציין, כי הנתבעים טענו פעם אחר פעם, כי תביעה זו נולדה אך בשל כך כי הם, רפי ויותם, היו אלו שזכו בהתמחרות ורכשו את חלקו של ליאור בנתבעת, בניגוד לרצון התובעת, ולא להיפך. בנסיבות אלו, חפצה התובעת לסלק את הנתבעים מהסניף, והיא "תפרה להם תיק", כלשונם, על מנת להוציאם מהסניף. ואולם, לא זו בלבד, שלהשערה זו לא נמצאו תימוכין כלשהם, ולא זו בלבד שחלפו חודשים לא מעטים מאז ליאור מכר את חלקו, עד אשר התובעת החלה בפניותיה האינטנסיביות אודות כשלים בתפקוד הנתבעת; אלא שהיא לא עולה בקנה אחד עם טענת הנתבעים (סעיף 2ג' לסיכומים) למגמה הפוכה, לפיה האינטרס של אושרי וחברו ליאור, היה שליאור יצא מורווח ממכירת מניותיו, בקבלת תמורה הכפולה מהשקעתו, ובאמצעות כספים אלו הוא יקבל זיכיונות נוספים מהתובעת.
112. בד בבד, הנתבעים מודים, כי ידעו מראש כי שותפותו של ליאור עמהם הבטיחה לתובעת "ראש שקט". לכן, אל להם להלין על כך שהתובעת הייתה פחות רגועה מכשלים שנתגלו בסניף בשלב זה מאשר מהכשלים שנתגלו קודם לכן, שעה שהם בחרו להיפרד מליאור, ביודעם, שהתובעת מקלה עמם בשל נוכחותו בסניף. מטעם זה, גם אין מקום לטענתם של הנתבעים, כי הם נכנסו לעסקה זו רק נוכח כדאיותה בשל התנאים הטובים שניתנו לנתבעת. זאת, מאחר והם ידעו כי תנאים מיטביים אלו ניתנו לה רק בשל שותפותו של ליאור. על כן, אין מקום לתלונותיהם בהקשר זה, שעה שהם אלו שבחרו להיפרד מליאור ולהותיר את הנתבעת בידיהם בלבד.
113. שאלה אחרת היא, האם אכן הצדדים (היינו, התובעת והנתבעת לאחר שינוי הבעלות בה) הסכימו על תנאים אלו. התשובה לשאלה זו לדעתי היא בחיוב.
אי העמדת ערבות בנקאית
114. ביום 8.01.12 שלחה עורכת דינה של התובעת דאז, עו"ד זהבית כהן, הודעת דוא"ל לעו"ד גולדשטיין שייצג את הנתבעת, בו נכתב כי "לאחר שינוי בעלי המניות בחברת לורי המושבה, רצ"ב נספח תיקונים חדש להסכם הזיכיון, בהתאם לסיכומים אליו הגיעו מרשיך עם מרשתי (ההדגשה אינה במקור – א.ס.). נספח זה מועבר במקביל גם למרשתי וממילא כפוף להערותיך, ככל שתהיינה כאלה... במעמד חתימת הסכם הזכיינות החדש יימסר למרשיך אישור כי הם אושרו ע"י החברה כזכיינים החדשים..." (עמ' 1 בנספח א' לתצהירו של רפי).