44. אושרי הוסיף וציין, כי קיימת מנה אחת המכונה "לאפה טוסט" אותה הוא הגה, שלמיטב ידיעתו אינה נמכרת בצורה זו בכל מסעדה אחרת, והיא נמכרה באופן דומה אצל הנתבעת בעסק שהקימה. לדבריו, הוא ערך השוואה בין המנות שמוגשות אצל התובעת למנות המוגשות אצל הנתבעת ומצא דמיון עד זהות מלאה.
45. בעדותו בבית המשפט, הדגיש אושרי, כי רפי ויותם קיבלו את הזיכיון רק בגלל שותפותם עם חברו ליאור, אותו הכיר קודם לכן, ואף ידע על מספר מועדונים שליאור הצליח בניהולם. לדבריו, לאמתו של דבר, ליאור הוא זה שקיבל את הזיכיון (עמ' 85 לפרוטוקול, שורות 24-23). הוא היחיד מבין השותפים בנתבעת שידע והבין בנושא. בשל כך, הוא גם נתן לליאור את התנאים הטובים ביותר שיכול היה לתת. הוא ציין, כי לליאור עוד שלושה סניפים תחת הרשת, המופעלים בתנאי זיכיון שונים. באשר לרפי ויותם ציין, כי הוא הכיר אותם כשני אנשים צעירים, שהיו חלק מחיי הלילה של ירושלים, והוא רצה לתת להם הזדמנות להתקדם.
46. בהתייחס לסכסוך שנתגלע בין ליאור לרפי ויותם, ציין אושרי, כי הוא תוצאה של חילוקי דעות סביב שעות עבודת כל שותף בעסק, ונוכח העובדה כי רפי ויותם עבדו עד שעות המאוחרות ב"חיי הלילה של ירושלים", והם התקשו להגיע בבוקר לסניף. בשל סכסוך זה, הוא נאלץ להציב בסניף של הנתבעת אנשים מטעמו, והוא אכן שלח לשם את אחיו ואת מנהל התפעול, אופיר. גם הוא עצמו הגיע לסניף של הנתבעת, כדי לפקח על פעילות הסניף ולמנוע פגיעה בלקוחות.
47. לדבריו, ככלל שעה שמתגלעים חילוקי דעות בין הזכיינים בינם לבין עצמם, הנוהג הוא להזמין אותם לשיחה ולפתור את העניין. כך נעשה גם עם רפי, יותם וליאור, ואולם במקרה זה חילוקי הדעות בין השותפים לא באו על פתרונם. עם זאת, הוא אישר כי לא ביטל את ההסכם באותה עת, וכי לאחר שישב עם רפי ויותם שקנו את חלקו של ליאור, הוא אישר להם את הרכישה, מתוך כבוד שרחש להם, ולאחר מכן הוא ישב איתם ו"סיכם את העניינים" (עמ' 92 לפרוטוקול, שורות 25-18). בין היתר, הוא נתן את הסכמתו לשינוי הבעלות בנתבעת בכפוף לקבלת ערבויות בנקאיות ודרישות נוספות. זאת, מאחר וכאשר ליאור היה בעסק, הוא סמך עליו ועל הדיווחים שהוא העביר לתובעת. ואולם משעה שליאור עזב, נוצר צורך בהתקנת קופות רושמות כפי שהדבר קיים בסניפים האחרים של התובעת. אושרי אישר כי הסכמות אלו לא הועלו על הכתב, אך נשלחו מאוחר יותר בהודעות דוא"ל (עמ' 120 לפרוטוקול, שורות 21-19). הוא לא כפר בכך שהוא היה מודע להליך ההתמחרות בין יותם ורפי לליאור, אך עמד על כך שהעובדה שהם לא הודיעו לו על כך, מהווה הפרה של ההסכם. שכן, כבעלים של התובעת, הייתה לו זכות להיות נוכח בהליך ההתמחרות, הגם שקיומו של הליך התמחרות כשלעצמו לא מהווה הפרה של ההסכם (עמ' 115 לפרוטוקול, שורות 30-27).