הבנק, מצידו, אינו סבור כי רישום מספרן הסידורי של ההלוואות הספציפיות שניתנו לפי הסכמי מסגרת האשראי נדרש לפי דין, או כי הרישום היה מוסיף למרשם מידע בעל ערך כלשהו. בני-הזוג דמתי, המבקשים להסיר את השעבוד ביחס לתת-חלקה 6 או למצער להותיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה, פירטו לפנינו את טענותיהם העובדתיות והמשפטיות ביחס לזכויות בתת-חלקה זו.
רישום המשכונות
6. ככלל, על-מנת שכוחו של משכון יהא יפה כלפי צדדים שלישיים, יש לתת פומביות לקיומו. פומביות זו עשויה להתקיים על דרך רישום במרשם פתוח לציבור או כאשר הנכס המשועבד מופקד בידי אדם שאינו החייב (ראו סעיפים 4(2) ו-4(3) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, שייקרא להלן – חוק המשכון). על חיוניותו של יסוד הפומביות לשמירה על האינטרסים הלגיטימיים של צדדים שלישיים, כבר נכתב כי:
--- סוף עמוד 5 ---
"כלל הוא בדיני הבטוחות ובדיני הקניין בכלל, שכדי ליצור זכות תקפה כלפי צדדים שלישיים יש לתת לזכות זו פומביות כלשהי, להזהיר נושים אחרים של החייב או רוכשי הנכס על קיומה של הזכות הקודמת שעשויה לפגוע בהם" (ע"א 790/85 רשות שדות התעופה בישראל נ' גרוס, פ"ד מד(3) 185, 212 (1990)).
ועוד נכתב כי:
"בדיני הקניין הפומביות היא יסוד חשוב, והצורך בה נובע, בין היתר, מהרצון לשמור על אינטרסים של צדדים שלישיים שכך יזכו לאזהרה בדבר קיום הזכות הקניינית... חובת הרישום מכוננת פומביות באמצעות הרשימה הציבורית שנוצרת" (ע"א 8160/01 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ' א' בע"מ (בפירוק), פ"ד נז(6) 597, 601-600 (2003); להלן – עניין הבנק הבינלאומי).
וראו גם: יהושע ויסמן חוק המשכון, תשכ"ז-1967 115 (ג' טדסקי עורך, 1974) (להלן – ויסמן).
7. היקף המידע הנדרש על-מנת שיתקיים אותו יסוד הכרחי של פומביות נקבע בהסדריו הספציפיים של חוק המשכון ובתקנות שהותקנו מכוחו. סעיף 4(3) לחוק המשכון מורה כי:
"כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון יפה –
...
(3) בנכסים נדים ובניירות ערך שלא הופקדו כאמור ובכל מקרה אחר – עם רישום המישכון בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, אולם כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המישכון יהיה כוחו של המישכון יפה אף ללא רישום" [ההדגשה הוספה].
יצוין, כי לפי האמור בסעיף 24 לחוק הדיבור "נושים אחרים של החייב" כולל נאמן בפשיטת רגל ומפרק של תאגיד.
--- סוף עמוד 6 ---
תקנה 5(א) לתקנות המשכון מורה כי על המבקש לרשום משכון להמציא לרשם המשכונות הודעת מישכון, ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה לתקנות. טופס זה, הן בנוסחו כפי שהיה בתוקף בעת שנרשמו השעבודים שבענייננו הן בנוסחו כיום, אינו דורש רישום של פרטי החיוב המובטח. טופס 1 (החל על ענייננו) אף כלל בעבר הוראה מפורשת לפיה "בטופס זה יש למלא לפחות: פרטים בדבר תקופת הרישום, הנושה, החייב, הנכס הממושכן (יש להבדיל בין נכס שהוא כלי תחבורה לבין נכס אחר), חתימות". הוראה דומה מופיעה גם בטופס כנוסחו היום. עינינו הרואות, כי פרטים בדבר החיוב המובטח אינם נדרשים. יתרה מכך, נראה כי השמטת הדרישה בדבר רישום פרטיו של החיוב המובטח היא פרי בחירה מפורשת של מחוקק-המשנה; בתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשכ"ז-1967 – שבוטלו ותחתן הותקנו התקנות דהיום – נדרש לציין בהודעת המישכון פרטים בדבר "ערך החיוב המובטח". דרישה זו, כאמור, בוטלה. יצוין, כי בשונה מרישום משכון במרשם המשכונות, רישום משכנתה במרשם המקרקעין מחייב הגשת שטר עסקה שבו יופיע סכום החוב המובטח במשכנתה (ראו תקנה 9 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011; הטופס המתאים לרישום משכנתה מפורסם באתר משרד המשפטים בכתובת http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/EDB9B11F-260F-4CD9-B8DC-3AB82E0BEB8D/33520/shtarmashkanta.doc ). כמו כן, נהוג לצרף לשטר המשכנתה נספחים המהווים את תנאיה (אריה איזנשטיין יסודות והלכות בדיני מקרקעין – זכויות ועסקאות במקרקעין חלק שני 160 (מהדורה שנייה, 1996)).