11. הנאמן טוען כי יש ללמוד על קיומה של חובה לרשום את פרטיה של הלוואה ספציפית, שניתנה מתוקף הסכם מסגרת אשראי מובטח, מתוך החובה להודיע לרשם המשכונות על שינוי פרט מפרטי המשכון (תקנה 10(א) לתקנות המשכון). טענה זו אינה מתיישבת עם הוראות הדין, שאינן מציינות כי סכום החוב המובטח הינו אחד הפרטים שיש לרשום במרשם, והיא אף אינה מעשית. המשכון חל על חיובים שייווצרו לפי הסכם מסגרת האשראי, ותוקפו לא הורחב מעבר לכך עקב מתן ההלוואות הספציפיות; משכך, קשה להצביע על "פרט" ששונה בחיוב המובטח המקורי. יתרה מכך, החתימה על הסכם הלוואה ספציפי היא צעד משמעותי לקראת יצירת החיוב בפועל, אך אין היא מבטיחה תמיד את העברת הכספים באופן מיידי, והדבר תלוי בתוכן החוזה. קשה להלום כי במסגרת הודעה על שינוי פרטי המשכון יעדכנו הצדדים להסכם את רשם המשכונות באשר לכל הצעדים שבהם הם נוקטים לקראת יצירתו בפועל של החיוב העתידי. הצעה זו, כאמור, אינה מעשית, באשר גובה האשראי הניתן במסגרת הסכם מסגרת עשוי להשתנות מדי יום ביומו, למשל במסגרת חשבון חוזר דביטורי (חח"ד) או חשבון עובר-ושב. אדרבא, אחד היתרונות המרכזיים באפשרות לרשום משכון בגין חיוב עתידי, חרף אי-הוודאות הגלומה בו, היא בייעול שוק האשראי, כך שלא יהא צורך לרשום משכון חדש בגין סכומי הלוואה הניתנים בגדרי הסכם מסגרת אשראי (ראו ויסמן, בעמ' 52-51).
12. לא ראיתי לקבל גם את טענתו החלופית של הנאמן, לפיה היה מקום להורות לבנק לממש במקביל גם את המשכון על תת-חלקה 6. הנאמן לא פרש מהו הבסיס
--- סוף עמוד 9 ---
המשפטי לטענה זו, ויתרה מכך, גב' כהן, הרשומה כבעלת מחצית מן הזכויות בנכס, לא צורפה כבעלת-דין להליך.
תוקף השעבוד ביחס להלוואה השלישית
13. ההלוואה השלישית, בסך של כ-170,000 ש"ח, ניתנה כאמור על פי הסכם המסגרת השני, שבו נקבעה תקרת אשראי של 110,000 ש"ח – ומשכך חורגת היא, לכאורה, מן החיוב המובטח, כפי שהוגדר בהסכם שבמסגרתו נוצר המשכון. סעיף 3(א) לחוק המשכון מורה כי "מישכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה". משכך, החיוב שאותו מבטיח המשכון הוא אותו חיוב המוגדר בהסכם שבין הממשכן לבעל המשכון. המשכון עשוי להבטיח גם חיובים נוספים, שאינם מפורשים בהסכם, רק מקום בו מורה על כך חוק המשכון. כך למשל הוא הדבר ביחס לריבית החלה על חוב כספי מובטח (כאמור בסעיף 7 לחוק המשכון). עם זאת, לא ניתן לשכלל משכון (באמצעות רישום או הפקדה) מבלי שזה נוצר קודם לכן בהסכם בין הממשכן לבין בעל המשכון:
"משמעות הפעולה של יצירת המשכון היא אפוא כפולה: במישור היחסים שבין הממשכן לבעל המשכון היא יוצרת שעבוד מסוג משכון, והיא מקנה לבעל המשכון את הכוח להגשים את הנאת ההיפרעות שלו מהנכס הממושכן; במישור היחסים שבין בעל המשכון לצדדים שלישיים (ובכללם הנאמן בפשיטת רגל והמפרק) היא מהווה תנאי מקדמי הכרחי לשכלול תוקפו של המשכון" (זלצמן וגרוסקופף משכון זכויות, בעמ' 238).
בענייננו, שאלת תוקפו של המשכון הרשום ביחס להלוואה השלישית תוכרע בהתאם לתוכנו של ההסכם יוצר המשכון, הוא הסכם המסגרת השני. ככל שההלוואה השלישית ניתנה בהתאם להוראות הסכם זה, ולפי תנאיו, יהא המשכון תקף גם ביחס אליה. איני שותף למסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה משמשקפת ההלוואה השלישית גם פיגורים שצברו החייבים בגין ההלוואות הקודמות, "נכנסת היא בנעליהן". ההלוואה השלישית היא חיוב העומד בפני עצמו. המניע לנטילתה והשימוש שעשו בה החייבים אינם חלק מן החיוב ואינם משנים את הגדרתו המשפטית. כך, שימוש בהלוואה לצורך תשלום ריבית אינו הופך את ההלוואה עצמה לריבית. ניתן להמחיש זאת, למשל, בכך שכל פיגור של החייבים בתשלומי ההלוואה השלישית, מחושב לפי מועדי התשלום שנקבעו להלוואה זו ולא לפי מועדי תשלום החוב בגין ההלוואה השנייה. לפיכך, אם ההלוואה השלישית ניתנה שלא לפי תנאי הסכם מסגרת
--- סוף עמוד 10 ---
האשראי השני, אין המשכון תקף לגביה. השאלה, אם קיימת התאמה בין תנאי הסכם המסגרת לבין ההסכם שמכוחו ניתנה ההלוואה השלישית תיחתך בהתאם לפרשנות שני ההסכמים.
סוגיות נוספות
14. כאמור, בין הנאמן לבין הבנק התגלעו מחלוקות נוספות, שלא הוכרעו בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ועיקרן – מי הגורם הזכאי ליהנות משווי הפטור ממס שבח, ככל שזכאים לו החייבים; האם זכאי הבנק לעמלת פירעון מוקדם בגין העמדת ההלוואות לפירעון מיידי; והאם ניתן וראוי להפחית את ריבית הפיגורים שבה חויבו החייבים. אין זה ראוי כי נכריע בעניינים אלה לראשונה בערכאת הערעור. לפיכך, אין מנוס מהחזרת ההליך לבית המשפט המחוזי לשם קבלת הכרעה בהם. כמו-כן יכריע בית המשפט המחוזי בשאלה אם ההלוואה השלישית, או חלקה, ניתנו בהתאם לתנאי הסכם המסגרת השני.
סופו של דבר, הערעור מתקבל באופן חלקי, במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך הכרעה בעניינים המפורטים בפיסקה זו. בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו.
ה נ ש י א
השופט ח' מלצר:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט נ' הנדל:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינו של הנשיא א' גרוניס.
ניתן היום, כ"ה בטבת התשע"ג (07.01.2013).
ה נ ש י א
ש ו פ ט
ש ו פ ט