8. ואומנם, היעדר פרטים פומביים ביחס לחיוב המובטח אינו מצב זר לדיני המשכונות. כך למשל, סעיף 1(ב) לחוק המשכון מורה כי "הערובה יכול שתהיה לחיוב כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב". מקום בו מדובר בחיוב בלתי קצוב, ישמש המשכון להבטחת תשלום הפיצויים בגין הפרת החיוב (ראו ויסמן, בעמ' 45), אף שסכומם של פיצויים אלה אינו ידוע מראש. גם מקום בו החיוב הוא חיוב עתידי או מותנה, אין בהכרח ודאות לגבי סכומו בעת רישום המשכון. ואכן, ניתן לראות במשכון שנרשם בגין הסכם מסגרת אשראי כערובה לחיוב עתידי (ראו ויסמן, בעמ' 52-51). נוסיף, כי גם מקום בו השתכלל המשכון מתוקף ידיעתו של נושה ספציפי על קיומו של המשכון (לפי סעיף 4(3) לחוק המשכון), אין בנמצא מידע פומבי אודות החיוב המובטח. ככל שמדובר בהפקדה בידי אדם אחר שאינו החייב (לפי סעיף 4(2) לחוק המשכון), באה ההפקדה כתחליף למידע פומבי (ראו למשל עניין הבנק הבינלאומי, בעמ' 601). עם זאת, קשה לומר שבפועל ההפקדה
--- סוף עמוד 7 ---
בידי אחר הינה שוות ערך למידע פומבי. אף אם ההפקדה מצביעה על כך שנושה פוטנציאלי אינו יכול להניח שמדובר בנכס של החייב (ראו ויסמן, בעמ' 104-103), בוודאי שלא ניתן לדעת מעצם הפקדת הנכס מהו החיוב המובטח ושיעורו הכספי.
9. למעשה, אפילו נרשמו פרטים נוספים בדבר החיוב המובטח – כגון סכומו – לא היה בכך כדי לספק לנושים פוטנציאליים מידע אמין ומדויק ביחס לטיב האפשרות להיפרע מן הנכס הממושכן. כך למשל, לפי סעיף 7(ב) לחוק המשכון, ישמש המשכון ערובה גם "לריבית, להוצאות ולדמי נזק שנתחייב בהם החייב בשל החיוב ולהוצאות של שמירת המשכון ומימושו". על כך כבר נכתב כי:
"משכון הניתן להבטחת סכום שאינו קצוב טומן בחובו קשיים. אדם שלישי, כגון... מלווה פוטנציאלי המתבקש לתת הלואה לחייב, אינו יודע בבירור כיצד להעריך את הנכס הממושכן, דבר העלול להרתיע אותו מן ההתקשרות עם החייב... ואולם, על אף הקשיים העלולים להיות כרוכים במשכון שניתן להבטחת חיוב שאינו קצוב, לא הסיק מכך המחוקק שיש למנוע את האפשרות של יצירת משכון כזה. אדרבא, נקבע במפורש בסעיף 1(ב) כי החיוב המובטח על ידי המשכון יכול להיות 'קצוב או בלתי קצוב'...
למעשה לעתים קרובות לא יהא החיוב המובטח מוגדר בסכומו בצורה החלטית. דבר זה נובע מההוראה שבחוק לפיה, באין קביעה אחרת בהסכם המשכון, ישמש המשכון כערובה גם 'לריבית, להוצאות ולדמי נזק שנתחייב בהם החייב בשל החיוב ולהוצאות של יצירת המשכון ומימושו'" (ויסמן, בעמ' 48-47).