23. גם בע"א 7102/12 JKV BETEILIGUNEGES GmbH נ' מונלייט אלחוט בע"מ (בפירוק), פסקה 30 (פורסם בנבו, 11.09.2017) (להלן – עניין מונלייט) אזכרה השופטת ע' ברון את עניין סיבל ועמדה על הטעם להתרת המחאת זכות התביעה בידי מפרק חברה:
"הטעם להתרת המחאה כאמור הוא שישנם מצבים שבהם המפרק סבור שלחברה עומדת זכות תביעה, שמיצויה עשוי להעשיר את קופת הפירוק ולהועיל לנושים, אך המפרק אינו מוכן לנהל את ההליך, "מסיבות ראויות" כגון היעדר משאבים מספיקים בקופת הפירוק; ולעומת זאת "קיים גורם אחר שמוכן ליטול על עצמו את ניהול ההליך, תוך נשיאה בעלויות הכרוכות בכך" (עניין סיבל, בפסקה 7; וראו גם כהן – פירוק, כרך א', בעמוד 289). גורם זה עשוי להיות למשל בעל מניות, דירקטור או מנהל חברה, כל שחקן ומערך התמריצים החל לגביו, ושיכול לדרבנו לרכוש את זכות התביעה (בפסקה 11)".
הדברים אותם שנתה השופטת ברון יפים לענייננו. לחברה עמדה זכות תביעה כנגד הנתבעות דנן. אין כל פסול נורמטיבי בכך שזכות זו תעבור לידיה של החברה האם, אגב הליכי פירוק מרצון של חברת הבת.
24. בניגוד לטענת הנתבעות כאילו פסקי הדין לעיל לא עסקו בעילות תביעה נזיקיות, הרי שפסק דינו של השופט גרוניס בעניין סיבל לא ערך אבחנה בין עילות התביעה החוזיות לבין אלה הנזיקיות. יתר על כן, בפסק הדין בעניין מונלייט דובר במפורש על עילות תביעה נזיקיות: רשלנות, הפרת חובה חקוקה ותרמית [שם, פסקה 15]. מכאן, שההלכה בעניין מונלייט יפה גם באשר להמחאת עילת תביעה בנזיקין על ידי מפרק בהליך של פירוק בבית משפט. הדברים הובהרו היטב בחוות דעתה של השופטת ברק-ארז, שישבה בדין בעניין מונלייט ותמכה בהנמקה ובתוצאה אליה הגיעה השופטת ברון.
"... במישור העקרוני, עשויות להתעורר מספר שאלות נוספות: ראשית, אלו זכויות תביעה מבקש המפרק להמחות, והאם הן ניתנות להמחאה על-פי דין? שנית, האם מי שהומחתה לו זכות התביעה מתאים לטפל בתביעה לטובת החברה, ובפרט האם אינו נגוע בניגוד עניינים? שלישית, מה היה ההליך שבו נבחר הגורם שלו הומחתה הזכות. יש נסיבות שבהן עשויה להיות לשאלות אלה חשיבות. כך למשל, יש זכויות שחלות מגבלות על המחאתן (בעבר, דנתי בהקשר זה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בע"א 5251/10 יעקב כספי בע"מ נ' Banco Bilbao Vizcaya ,Argentaria S.A (6.1.2013)). כמו כן, במקרה שבו קיימים מספר גורמים המעוניינים ברכישת זכות התביעה של החברה עשויה להידרש תחרות ביניהם, שתתייחס לכלל היתרונות של המציעים, וזאת כדי למקסם את התועלת שתצמח לחברה מן הרכישה. בנוסף, וכפי שציינה חברתי, יש להקפיד על כך שהליך ההמחאה לא יהווה "מסלול עוקף" להתדיינות משפטית שעניינה סכסוכים בין בעלי המניות, והוא יאושר רק במקרים שבהם ההמחאה נסבה על תביעה של החברה עצמה ולא של בעלי מניותיה."