טענת נייר חדרה להרמת מסך
30. סעיף 6(ב) לחוק החברות קובע כי בית המשפט רשאי לייחס זכות של חברה לבעל מניה בה, "אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו".
לטענת נייר חדרה, במקרה דנן, ניתן לבצע הרמת מסך לטובת בעלי המניות של נייר חדרה, זאת בהתחשב בהסכם הרכישה החד משמעי. הרמת מסך זו כונתה בפסיקה הרמת מסך "הפוכה" או הרמת מסך "חלקית".
הנתבעות מנגד התנגדו להרמת מסך במקרה דנן משלוש סיבות עיקריות: הרחבת חזית; החברה פורקה וחוסלה ולכן אין מסך התאדות שניתן להרים; את הסמכות להורות על הרמת מסך יש להפעיל במשורה ובמקרים חריגים בלבד. המקרה דנן אינו המקרה להפעילה.
31. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני קובע כי אין זה המקרה להרמת מסך. לכך שני טעמים עיקריים:
ראשית, הטענה להרמת מסך הועלתה על ידי נייר חדרה לראשונה בכתב התשובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף. מדובר בהרחבת חזית מבלי שניתנה לכך הרשות ועל כן, דינה של טענה זו להידחות [ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145, 151 (2003); ע"א 8845/12 רום נ' זאבי (פורסם בנבו, 25.11.2014)].
שנית, נייר חדרה הפנתה לפסקי דין של בית המשפט העליון בהם הוכרה הרמת מסך "הפוכה" לפי סעיף 6(ב) לחוק החברות [רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי (פורסם בנבו, 27.8.2014); ע"א 9147/16 עו"ד אבנר כהן, בנאמנות עבור רוכשי קבוצת הרכישה בנווה יעקב נ' קרויזר (פורסם בנבו, 24.7.2018)]. עם זאת, בפסקי דין אלה דובר בחברות פעילות. במקרה דנן, החברה פורקה וחוסלה בהליך של פירוק מרצון בחודש אוגוסט בשנת 2016. כשחברה חוסלה או נמחקה היא אינה קיימת עוד כאישיות משפטית ואין לה עוד בעלי מניות או אורגנים בעלי סמכות לבצע פעולות בשמה. לפיכך לא ניתן עוד לבצע כל פעולה בשמה או לתבוע אותה או לתבוע בשמה. מכאן עולה לעיתים הצורך בהחייאת החברה [ע"א 5658/06 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אביזדה (פורסם בנבו, 12.2.2008)].
נייר חדרה הפנתה למספר פסקי דין בהם נקבע כי פירוק חברה אינו מונע הרמת מסך. עיון בפסקי דין אלה מעלה כי הרמת המסך נעשתה מכוח סעיף 6(א) לחוק החברות, לצורך ייחוס חובות החברה לבעלי המניות בה, שעה שהחברה התנהלה שלא כדין, ונמנעה מתשלום חובות לנושיה טרם פירוקה. במקרים אלה, כך נקבע בפסקי הדין, "צודק ונכון" להרים את מסך ההתאגדות. מקרים אלה אינם דומים למקרה דנן, זאת מאחר שהחברה פורקה מרצון מתוך מטרה להתייעל כלכלית ומבלי שעמדה מאחורי הפירוק כוונה להונות נושים של החברה. בנוסף, במקרה דנן, הרמת המסך המבוקשת היא מכוח סעיף 6(ב) לחוק החברות, קרי המחאת זכות ולא חובה, של החברה לבעל מניות בה.
מטעמים אלה אני קובע כי לא ניתן לבצע הרמת מסך כאמור בסעיף 6(ב) לחוק החברות במקרה דנן.