11. זאת ועוד: הסכם הרכישה נוסח באופן כללי ככזה שמעביר את כלל הנכסים והזכויות הקשורות בהם מהחברה אל נייר חדרה. עיקרון מרכזי בפרשנות חוזה מסחרי הוא שתכליתו מכוונת להשגת תוצאות סבירות והגיוניות. חוזה מסחרי לא נועד להטיל על הצדדים חיובים בלתי סבירים. עמדו על הדברים המלומדים גבריאלה שלו ואפי צמח בספרם דיני חוזים 513 (מהדורה רביעית, 2019), בהתייחסם לפרשנות התכלית האובייקטיבית בחוזה מסחרי:
"...כאשר מדובר בחוזה מסחרי, תכליתו האובייקטיבית תהא אותה תכלית מסחרית המגשימה את ההיגיון הכלכלי שביסודו. חוזה מסחרי נועד, מעצם טיבו, להגשים מטרה מסחרית-כלכלית. לפיכך, פרשנותו האובייקטיבית של חוזה כזה מכוונת להגשים את התכלית הנותנת ביטוי ל"קומון סנס" העסקי. "קומון סנס" עסקי משמעו היגיון, סבירות יעילות כלכלית–מסחרית. בפירוש חוזה מסחרי תשקף התכלית האובייקטיבית "שכל ישר של אנשי עסק סבירים והגונים". "
בית המשפט העליון שנה עיקרון פרשני זה בפסיקותיו. יפים בעניין זה דבריו של השופט (כתוארו דאז) א' גרוניס בע"א 6701/00 קאלש מרדכי חברה לבנין בע"מ נ' אבנר, פ"ד נו(5) 799, 811 (2002):
"...לפנינו הסכם מסחרי אשר כלים חשובים בפרשנותו הם התכלית המסחרית וההיגיון העסקי. בחינתם של אלה יוצאת מן ההנחה שהתנהגותם של הצדדים למשא ומתן שהבשיל להסכם הינה התנהגות רציונלית. משמע, נקודת המוצא היא שכל צד לעיסקה מסחרית מעוניין למקסם את רווחתו, וכי הוא לא ייטול חלק בעיסקה אם הוא צופה שרווחתו תקטן...".
[כן ראו: ע"א 2381/06 אי.אס.אי ייעוץ והכוונה בע"מ נ' מכללת פתח תקווה בע"מ, פסקה 29 בפסק דינו של השופט (כתוארו דאז) ח' מלצר (פורסם בנבו, 12.07.2010); ע"א 8427/12 יעקבסון נ' ויגדור, פסקה 15 בפסק דינו של השופט צ' זילברטל (פורסם בנבו, 22.12.2014)]
12. חזקה על החברה ועל נייר חדרה כי ערכו את הסכם הרכישה לאחר ששקלו ובדקו היטב את התנאים המסחריים והמשפטיים, השלכותיהם וכדאיותם הכלכלית. ניסוח כללי של הסכם הרכישה לפיו כלל הזכויות והחובות יועברו מהחברה לנייר חדרה מתיישב עם ההיגיון העסקי העומד מאחורי הרכישה – ביצוע רה-ארגון בקבוצה תוך מִקסום רווחתם של הצדדים.
יתר על כן, הסכם הרכישה אינו עומד בחלל ריק, אלא שהוא חלק מתהלך של פירוק מרצון עליו החליטו בעלי המניות בחברה. כפי שציינה המלומדת ציפורה כהן בספרה על פירוק חברות, במרבית המקרים נובעת ההחלטה של פירוק מרצון של חברה בעלת יכולת פירעון מכוונתם של בעלי המניות להפיק רווח כספי מהפירוק או לכל הפחות להפחית הפסדים צפויים [צפורה כהן פירוק חברות כרך א 30 (מהדורה שניה, 2016) (להלן – פירוק חברות)].
פרשנותן של הנתבעות אינן מתישבת עם תכליות אלה, שכן מקופלת בה תוצאה אבסורדית וחסרת הגיון כלכלי והיא – שזכות תביעה בגין נזק של מיליונים התפוגגה.
ודוקו - הסכם הרכישה נערך לאחר מועד ההחלטה בעניין הבקשה לסילוק על הסף. על פי ההחלטה, זכות השיבוב לא עברה אל VIG [סעיף 50 בהחלטה] . התוצאה האופרטיבית של ההחלטה בעניין סילוקה על הסף של התביעה היא מתן כוח התביעה לחברה כנגד הנתבעות.