"... קיימת פרשנות הרואה בעסקת רכישת הנכסים עסקה הדומה במהותה לעסקת המיזוג מבחינה כלכלית, וכי לפיכך, לצרכים מסוימים, מן הראוי להתייחס אליה כאל "מיזוג דה פקטו" בין חברת המטרה לבין החברה הרוכשת. נשאלת על כן השאלה אם יש להחיל את דיני המיזוגים החלים על "העברה-והקניה" של נכסים במסגרת מיזוג גם על עסקת רכישת נכסים. לדעת המחבר, התשובה לשאלה זו שלילית, באשר החלה כזו תיצור בלבול בין הפן ההוני של עסקת הרכישה לבין הפן הנכסי שלה. אכן, במקרים מסוימים, מנקודת מבטם של בעלי המניות של חברת המטרה, עסקת נכסים שבמסגרתה החברה מתפרקת מכל נכסיה, או כמעט מכולם, שקולה לעסקת מיזוג שבמסגרתה חברת המטרה מתמזגת עם ולתוך החברה הרוכשת. לכן, בהיבט ההוני, היה ראוי שחוק החברות יקנה לבעלי מניותיה של חברת המטרה במסגרת עסקת רכישה הגנות וזכויות מסוימות שהוא מעניק להם במסגרת מיזוג. עם זאת, בפן הנכסי, הוראות הדין ביחס למיזוגים אינן מהוות טענות הגנה, אלא הסדרה חקיקתית של התוצאות שהמחוקק עצמו בחר לייחס לפעולה המבוצעת מכוח הדין (להבדיל מפעולה המבוצעת על פי הסדר חוזי)"
[דני דילברי "השפעת מיזוגים ורכישות על חוזיה של חברת המטרה: מיזוג של דיסציפלינות משפטיות", משפט ועסקים י"ט, 158 (2015)].
התוצאה היא כי ההסדר החקיקתי הקיים כמו גם המתכונת החוזית בה נהגו החברה ונייר חדרה שוללים את תחולתה של דוקטרינת המיזוג דה-פקטו.
34. לטענת הנתבעות, נייר חדרה אינה בעלת זכות בהליך דנן, אלא משמשת "ככלי" בידי VIG לתביעת נזקיה, לאחר שתביעתה נדחתה.
אינני מקבל טענה זו של הנתבעות. לכך שני טעמים עיקריים:
ראשית, כפי שנקבע לעיל, זכות התביעה עברה לנייר חדרה באמצעות הסכם הרכישה ולא בוצע מסחור של זכות התביעה.
שנית, כפי שנקבע בהחלטה בעניין סילוק התביעה על הסף וכפי שאושר על ידי בית המשפט העליון, לא חל שינוי מהותי במערך הזכויות והחובות הכללי, כך שזכות התביעה נותרה בידי החברה. זכות זו עברה לנייר חדרה במסגרת הסכם הרכישה. על פי עדותה של עו"ד רוטשילד בחקירה שכנגד: "וי אי גי שיפתה את חברת הבת והיא זכאית על כך לקבל כסף" [פר' עמ' 20, ש' 21]. כעולה מעדותה, נייר חדרה תקבל חלק מהתמורה - ההשתתפות העצמית של החברה על פי הפוליסה וכן הנזקים הישירים והעקיפים להם הייתה זכאית החברה (מעבר לכיסוי הביטוחי שהתקבל בזמנו). חלוקת הכספים בין נייר חדרה לבין חברת VIG גובתה באמצעות הסכם בין השתיים, אשר הוצג לעיון בית המשפט והנתבעות [נספח 5 לבקשה 24]. בנסיבות אלה, אינני רואה מניעה שנייר חדרה תחלוק עם VIG את הסכום שיתקבל (ככל שיתקבל) בתביעה דנן, על פי המערכת ההסכמית ביניהן ובהתאם לעקרונות שהציגה עו"ד רוטשילד.
35. סוף דבר – על יסוד הטעמים אותם ציינתי לעיל אני רואה לנכון לדחות את הבקשה לסילוקה על הסף של התביעה. אני קובע כי בידי נייר חדרה זכות תביעה כנגד הנתבעות בגין אירוע ההצפה. לנוכח התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בהיקף ההליך שכלל טיעון בכתב, חקירת עדים והגשת סיכומים בכתב, אני מחייב את הנתבעות בשכ"ט ב"כ נייר חדרה בסך 30,000 ₪ (5,000 ₪ לכל אחת מנהתבעות) לתשלום בתוך 45 ימים.
ישיבת קדם משפט נקבעת בזאת ליום 12.10.2020 בשעה 13:00.
ניתנה היום, י"ט אב תש"פ, 09 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.
אורן שוורץ