פסקי דין

תא (ת"א) 41110-07-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נתניה - חלק 18

18 אוקטובר 2020
הדפסה

102. דברים שנאמרו שם כמו נאמרו לענייננו, ודומני כי כל מילה נוספת תהא מיותרת.

103. מן המקובץ עולה אפוא כי גם אם מדובר באירוע סופתי שהסיכוי להתרחשותו הוא אחת ל – 30 שנה ביחס לגשמים ברחוב הצורן, הרי סערה בעלת ממדים דומים שאירעה בנתניה אך ארבע שנים קודם לכן בשנת 2009; אירועי גשם חוזרים ונשנים שהובילו להצפות ברחבי נתניה בשנים קודמות (ר' לשם ההמחשה ת"ק 39746-03-10 חסון נ' עירית נתניה [פורסם בנבו] (19.12.2010); תא"מ 57662-05-16 כלל נ' עיריית נתניה [פורסם בנבו] (31.8.2017); תא"מ 11876-12-13 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נתניה [פורסם בנבו] (03.09.2014); ת"ק 33128-01-14 עמר נ' אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ [פורסם בנבו] (18.12.2014); ת"א 3258/02 גרבי נ' עיריית נתניה [פורסם בנבו] (02.08.2006); ת"א 8973-07 זרוג נ' עיריית נתניה [פורסם בנבו] (15.07.2012)); בשילוב עם ההתחממות הגלובלית והשפעותיה על מזג האוויר – כל אלו היו צריכים לעמוד לנגד עיני הנתבעות, ולאפשר להן לצפות אירועי גשמים מן הסוג והעוצמה שהתרחשו בפועל בראשית ינואר 2013.

104. בנוסף, וכעניין של מדיניות משפטית רצויה, נכון לקבוע כי גם אם לא צפו הנתבעות אירועי גשם בעוצמה שאירעה בפועל, הרי שהיו צריכות לצפותם, ובהתאם גם היו צריכות להקצות משאבים סבירים על מנת לתכנן מערכות ניקוז וביוב שתוכלנה להתמודד עם אירועי הצפה כאלו או למצער שתוכלנה למזער את נזקיהם ככל הניתן.

105. משכך, אני סבורה כי אין מדובר באירוע העומד בתנאי ס' 64(1) לצורך הקניית פטור מחבות בנזיקין לנתבעות.

ג.4. האם התקיימו בעניינו התנאים להיפוך הנטל לפי ס' 38 ו – 41 לפקודת הנזיקין?
התנאים להיפוך הנטל לפי ס' 38 ו – 41 לפקודת הנזיקין - כללי

106. כידוע, יסודותיה של עוולת הרשלנות הם קיומה של חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) והפרתה המהווה התרשלות; גרם נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין אותו נזק (ר' למשל דנ"א 1740/91 בנק ברקליס-דיסקונט בע"מ נ' קוסטמן, מז(5) 31 (1993) (להלן – "עניין דיסקונט").

107. כבכל משפט אזרחי, גם בתביעות בגין רשלנות הכלל הוא שהתובע זוכה בתביעתו אם הצליח להוכיח את הטענות הדרושות לביסוס עילת תביעתו – ובכלל זה הוכחת ההתרשלות - בהסתברות הגבוהה מ-50%, אלא שבפקודת הנזיקין נקבעו חריגים אחדים לכלל זה, ובהתקיימם עובר נטל השכנוע לכתפי הנתבע. השאלה האם מתקיימים החריגים אם לאו, נענית על ידי בית המשפט בפסק דינו לאחר תום שמיעת הראיות ולאחר שהמותב היושב בדין בחן את כל הראיות ועל פיהן הכריע על מי רובץ נטל השכנוע (ר' למשל אריאל פורת נזיקין כרך א, 275 (2013); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז - מפעל תחבורה בע"מ [פורסם בנבו] (05.05.2013); וכו').

עמוד הקודם1...1718
19...66עמוד הבא