117. אשר לתנאי הראשון, נפסק כי תנאי זה אינו מתקיים מקום שבו אין עמימות ראייתית והתובע מתיימר להציג גרסה עובדתית פוזיטיבית ומפורטת באשר לנסיבות קרות האירוע, להבדיל מניסיון לשער או להסיק את מה שאירע מתוך ראיות חיצוניות (רע"א 9113/05 מ"י נ' אבו ג'ומעה [פורסם בנבו] (9.12.2007)).
118. בע"א 1071/96 עזבון אלעבד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.2.2006) (להלן: עניין אלעבד) נקבע בהקשר זה כי:
"ביסודו של דבר, הצגת גרסה עובדתית בדבר נסיבות המקרה, והסתמכות על כלל "הדבר מעיד על עצמו" - יכול שתהיינה בבחינת תרתי-דסיתרי. נראה כי ברגיל, קשה יהיה ליישב הצגת גרסה עובדתית ברורה עם פנייה לכלל "הדבר מעיד על עצמו", שהרי אם טוען התובע כי ידועות לו נסיבות התאונה, יתכבד ויוכיח אותן. כלל "הדבר מעיד על עצמו" אינו בבחינת מפלט-לעת-חירום, לאחר שבית המשפט דוחה את הגרסה העובדתית שהוצגה על-ידי התובע. אלא שיתכנו בהחלט מקרים, שבהם אין הנפגע מתיימר להציג ראיות ישירות בדבר ההתרחשות, או לדעת באופן חד-משמעי מה ארע. יחד עם זאת, מנסה הוא, ככל יכולתו, לשער, להסיק ולהוכיח, מה גרם לנזקו. ניסיון זה, לשרטט תרחיש רשלני ספציפי, גם אם כשל, לא בהכרח יהא בו כדי למנוע מן הנפגע את הטענה החלופית, בדבר התקיימות התנאים לתחולת כלל "הדבר מעיד על עצמו". בהקשר זה, יבחן כאמור כל מקרה על-פי נסיבותיו - האם הצגת הגרסה העובדתית על-ידי התובע שמטה את הקרקע מתחת לכלל, אם לאו".
119. התנאי השני זכה לפרשנות מקלה בפסיקה. נקבע כי אין הכרח להוכיח שליטה רצופה ובלעדית, ודי בשליטה אפקטיבית בזמן האירוע (ר' למשל ע"א 241/89 ישראליפט תשל"ג בע"מ נ' הינדלי, פ"ד מט(1) 45 (1995); ת"א 21681/05 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת החשמל לישראל [פורסם בנבו] (12.05.2011) (להלן – "עניין כלל")).
120. התנאי השלישי דורש הוכחה כי במרבית המקרים בהם מתקיימת תאונה מעין זו שנדונה באותה תובענה תוצאתה נגרמה בשל רשלנות. לשם קיום התנאי השלישי נדרש התובע להניח תשתית עובדתית מספקת להערכה שיפוטית אפשרית, לפיה התרחשות האירוע מתיישבת יותר עם קיומה של רשלנות מצד הנתבע מאשר היעדרה (ר' למשל ע"א 813/06 פאול ג'ונס נ' בית הספר האזורי עמק החולה [פורסם בנבו] (7.2.2008)).
121. בהקשרם הקונקרטי של אירועי הצפה שגרמו לנזקים אף נקבע כי בהינתן חובת הזהירות הברורה שנגזרת מהוראות החוק בכל הנוגע לתכנון, להקמה ולתחזוקה של מערכות ביוב או ניקוז, ומשנגרמו נזקי הצפה לרכושם של פרטים בשל מים שגלשו מן המערכת העירונית, ובוודאי בנסיבות בהן היה ידוע מראש על בעיות במערכת הביוב או הניקוז וסביר שמדובר ברשלנות, מתקיימות הנסיבות המצדיקות את היפוך נטל השכנוע כקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (השוו למשל לתא"מ 1012-10-09 פוגלר נ' עירית תל-אביב-יפו [פורסם בנבו] (10.01.2011), להלן – "עניין פוגלר").