122. אני סבורה כי מאופן התרחשות הנזקים כפי שתוארו בתביעות השונות ניתן לקבוע כי התקיימו ביחס לכל אחת מהתביעות הנסיבות המצדיקות היפוך הנטל לפי ס' 38 או 41 לפקודת הנזיקין לפי העניין, ועל כך עוד יורחב בהמשך.
123. מכל מקום, ההכרעה בשאלת היפוך נטל השכנוע בענייננו מאבדת מחשיבותה הואיל ואני סבורה כי עלה בידי התובעות להביא די ראיות המלמדות על נסיבות שיש בהן כדי להצביע על רשלנות לכאורה מצד עיריית נתניה, באופן שמעביר אל העירייה את נטל הבאת הראיות להראות שלא התרשלה (לעניין התייתרות הצורך בהכרעה בשאלת היפוך נטל השכנוע מקום שהוכחו נסיבות המלמדות על רשלנות הנתבעת ר' למשל ת"א 1283-04 אדרי נ' מ"י [פורסם בנבו] (30.11.2010). לעניין זה השוו גם למשל לע"א 73/86 שטרנברג נ' עיריית בני-ברק, מג(3) 343 (1989), להלן – "עניין שטרנברג"; ור' גם ת"א 25915-03-18 הכשרה היישוב חברה לביטוח נ' עיריית הרצליה [פורסם בנבו] (12.06.2019); ת"א 15796-09-16 ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית חולון [פורסם בנבו] (10.03.2018); תא"מ 50849-03-18 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' עירית חדרה [פורסם בנבו] (24.01.2019); וכיו"ב).
124. כידוע, במסגרת בחינת עוולת הרשלנות, רמת הזהירות הנדרשת מרשות מקומית מחייבת לנקוט אמצעים לא רק כלפי סיכון ידוע, אלא גם כלפי סיכון בלתי ידוע, אשר קיימת לגביו הסתברות סבירה של התרחשות" (ר' עניין דיסקונט לעיל). דומני כי הסתברות סבירה כזו קיימת במקרה שבפנינו. מן הנתונים שהוכחו בפניי ובהם ההצפות שאירעו בעיר בעבר; תשתית הניקוז באזור רחוב הצורן המצוי באזור של שקע אבסולוטי ואשר ניקוזו מבוסס על נחל אילנות; ותהליך העיור והבנייה שהמומחה ארבל מטעם עיריית נתניה אישר בעדותו כי הוא משפיע על יכולות הניקוז של הנחל - עולה בבירור כי מדובר בנזק שניתן היה לראותו מראש וניתן היה למנוע את תוצאותיו בזהירות סבירה.
125. כפי שפורט לעיל בהרחבה, כמויות הגשם שירדו ביום 6.1.13 או ביום 8.1.13 בנתניה הן כמויות המשקפות – על פי נתוני גשם יומיים – אירוע שהסתברות התרחשותו היא אחת לכחמש עונות גשם לערך. גם על פי גישתו של המומחה ארבל מטעם הנתבעות, וגם אם ניתן להתייחס לאירועי ההצפה שאירעו ברחוב הצורן וסביבתו בתאריך 8.1.13 כאל אירוע "סופתי" ולהגיע למסקנה שההסתברות להתרחשותו היא אחת לשלושים שנה, עדיין אין מדובר באירוע אשר מבחינת עצם התרחשותו או עוצמתו יש לומר עליו שהוא מצוי מחוץ לספקטרום הצפיות של עירייה סבירה בכלל ושל עיריית נתניה למודת אירועי ההצפה בפרט. בתוך כך, היה על עיריית נתניה לצפות כי העדר עדכון מתמיד ושוטף של תכנית האב לניקוז, היעדר קשר שוטף ותדיר אל מול רשות הניקוז בנסיון למצוא מענה לקשיי הניקוז באזור של שקע אבסולוטי; היעדר טיפול יסודי במערכת הניקוז, העדר תחזוקה שוטפת ראויה ומסודרת של המערכת, והיערכות לא מיטבית לחורף, עלולים להביא לפגיעה בגוף או ברכוש. משאירעה מסה כה גדולה של אירועי הצפה במקומות שונים ומגוונים ברחבי העיר - די בכך לטעמי, כדי להצביע לכאורה על רשלנות מצד הנתבעות, ועליהן להרים את הנטל הראייתי להראות כי לא התרשלו.