140. בהתאם, ומשקבעתי כי ברמת העיקרון נטל הבאת הראיות בענייננו מוטל על הנתבעות – לא עלה לטעמי בידי הנתבעות להוכיח כי עיריית נתניה מילאה אחר הוראות תכנית המתאר הארצית לניקוז בענייננו בכל הנוגע לתכנון מערכת הניקוז בעיר בכלל ובאזור התעשייה בו מצוי רחוב הצורן בפרט.
141. למעשה, טענת הנתבעות – כפי שהוצגה על ידי המומחה מר ארבל, היא כי למצער בכל הנוגע לאזור התעשיה בו מצוי רחוב הצורן, ומאחר שמדובר בשקע אבסולוטי ומי הגשם מתנקזים לנחל אילנות בסופו של יום, הרי ככל שהנחל מלא – לא יעזרו קולטנים נוספים שהלוא ממילא הקולטנים מובילים לנחל שלא יכול לקלוט עוד מים. גם אם אתעלם מכך שהטענה בדבר ספיקות מים מלאות בנחלים באגן הניקוז של האזורים מושאי התביעות לא הועלתה על ידי הנתבעות בכתבי ההגנה ומהווה משום הרחבת חזית אסורה, עדיין לגופו של עניין לא עלה בידי הנתבעות להוכיח הטענה שהנחלים – ובפרט נחל אילנות הסמוך לאזור התעשייה בו מצוי רחוב הצורן – אמנם התמלאו.
142. בחקירתו הנגדית הדגיש מר ארבל את העובדה כי כאשר צינור הניקוז מלא והוא צריך לזרום לנחל אילנות והנחל מלא – הוא לא יכול להתנקז בצורה יעילה והדבר מאוד רלוונטי כשמדובר בשקע אבסולוטי (עמ' 181 שורות 23-18 לפרוטוקול). כאשר נשאל מדוע לא נכון היה להגדיל את קוטר צינור הניקוז כפי שהומלץ לעשות לאחר אירועי ינואר 2013 השיב כי הגדלת כמות הקולטנים או הרחבת קוטר צינור הניקוז לא היו עוזרים אלא דרוש "נחל נוסף" (עמ' 184 לפרוטוקול).
143. אודה ואתוודה כי לא ברורה לי התשובה. לו מערכת הניקוז הייתה מתאימה והבעיה היחידה הייתה בנחל אילנות עצמו, הרי שלכל היותר ניתן היה לצפות שהמים שהתנקזו לנחל היו גורמים לנחל לעלות על גדותיו. ואולם המומחה ארבל הודה בחקירתו הנגדית כי נחל אילנות לא עלה על גדותיו ולא הציף את סביבתו (עמ' 200-198 לפרוטוקול). אמנם במקום אחר בחקירתו הנגדית ציין המומחה ארבל כי כשהנחל מלא – צינור הניקוז חוזר אחורה והוא ייצא אל הנחל רק כשפני המים בנחל ירדו (עמ' 227 שורות 13-3 לפרוטוקול), ואולם הדברים נוגדים את ההיגיון הבסיסי, בפרט מקום שמר ארבל עצמו הודה כי הנחל לא עלה על גדותיו.
144. גם אם אתעלם מתהייה זו, אציין כי לא צורף לחוות דעתו של המומחה ארבל או למוצגי העירייה כל תיעוד המלמד על כך שנחל אילנות אכן היה מלא במועדים הרלוונטיים בינואר 2013 (ר' גם תשובותיו של המומחה ארבל בחקירתו הנגדית עמ' 230 שורות 25-20; עמ' 231; עמ' 232 שורות 8-1 לפרוטוקול). בנוסף, המומחה ארבל לא זכר לומר האם מדידת ספיקת השיא של נחל אילנות הייתה ביום 6.1.13 או 8.1.13 (עמ' 232 שורות 26-10) אם כי ציין שלמיטב זכרונו בשנת 2013 היו שני שיאים. מכל מקום, הדבר לא צורף לחוות הדעת (עמ' 233 לפרוטוקול), והוא גם הוסיף כי מדידת ספיקות השיא מתייחסת ל"פיקים" מבלי שנמדד רצף, כך שאין יכולת מעשית לדעת כמה זמן חלף מרגע שהנחל התמלא ועד שהמערכת המשיכה לזרום (עמ' 233 שורות 26-23; עמ' 234 שורות 9-1 לפרוטוקול).