145. אמנם גרסתו של מר ארבל מצאה תמיכה בעדותה בעל-פה של מנהלת מחלקת מב"ת בעירייה שטענה כי בתאריכים הרלוונטיים לאירוע, נחל אילנות התמלא ונכנס למערכת הניקוז של עיריית נתניה, כי הנחלים מצויים באחריות רשות הניקוז וכי בשנתיים האחרונות יצא פרויקט של המדינה בשיתוף עם משרד החקלאות ורשות הניקוז להטיית נחל אילנות (עמ' 107 לפרוטוקול מיום 4.2.20). לצד זאת, כאשר נשאלה כיצד היא יודעת שנחל אילנות נכנס למערכת הניקוז העירונית השיבה תשובה לא ברורה, וודאי לא מעוגנת באסמכתאות כלשהן לפיה: "בגלל שמשם באו ההצפות. היה, היה כמות גשם גדולה בשלושה ימים היה בסביבות 200 מ"מ, שבדרך כלל כל שנה יש לנו 500 מ"מ. אבל זה גם נכנס את, המערכת ניקוז בנויה לקבל כמות מסוימת, אבל לא כמות שנחל נכנס." (עמ' 108 שורות 10-7 לפרוטוקול מיום 4.2.20).
146. מכל מקום, טענתו של המומחה ארבל ושל אינג' פריסר בדבר התמלאות נחל אילנות נשללו לחלוטין על ידי מהנדס לשם בחקירתו הנגדית, אשר ציין כי "אין אף הוכחה שנחל אילנות התמלא ויצא חזרה לעיר.." (עמ' 127-126 לפרוטוקול).
147. בנוסף, גם לו היה עולה בידי העירייה להוכיח כי פעלה לתכנון תשתית ניקוז באופן המחויב לפי תכנית המתאר הארצית לניקוז גם ביחס לרחוב הצורן – אינני סבורה כי יש בהכרח קורלציה בין הוראות תכנית המתאר הארצית לניקוז לחובותיה כרשות מקומית סבירה מכוח ס' 235 לפקודת העיריות בשילוב עם בחינת חובת הזהירות וסטנדרט הזהירות הנדרשים ממנה במסגרת עוולת הרשלנות.
148. המומחה ארבל מטעם הנתבעות הודה בחקירתו הנגדית כי העובדה שמדובר בשקע אבסולוטי ושהיו ברחוב הצורן גם בעבר הצפות הם נתונים שהיו ידועים לעירייה (עמד 182 שורות 5-1 לפרוטוקול).
149. המומחה ארבל גם הודה כי מערכת הניקוז בעיר נתניה איננה מתאימה היום לעידן המודרני ולשינויים הטופוגרפיים והדמוגרפיים שהתחוללו בעיר, כי השינויים שצריכים לבצע דורשים תקציבי ענק שלרשויות קשה להתמודד עמן וכי לא בדק האם נעשו שינוים ועדכונים מינוריים יותר בתשתיות הניקוז, להבדיל מגרנדיוזיים (עמ' 227 שורות 26-24; עמ' 229-228; עמ' 230 שורות 12-1 לפרוטוקול).
150. בנוסף, המומחה ארבל הודה בחקירתו הנגדית כי האזורים הבנויים של העיר נתניה, בתווך שבין שני רכסי הכורכר וממזרח לרכב המזרחי, הם אזורים שקיימים בהם תנאים טבעיים נחותים לניקוז מי גשם עקב המבנה הטופוגרפי הטבעי של מרחב זה (עמ' 221-220 לפרוטוקול), ואף הודה כי העירייה צריכה להיערך לזה וכדבריו: ".....אלה תקציבי ענק, זה בעייתי. זה שהעירייה צריכה להיערך לזה, בוודאי. הנה לדוגמה, פה, הולכים לעשות עוד נחל. זה לא תפקיד של העירייה, היא לא מסוגלת לעשות את זה, זו רשות הניקוז. זו מדינת ישראל, והם הולכים לעשות את זה. אבל זו לא העירייה, העירייה לא מסוגלת לתכנן נחלים ולהתקין נחלים." (עמ' 221 שורות 25-20; עמ' 222 שורות 2-1 לפרוטוקול).