151. אם לא די בכך אוסיף, כי על מנת ללמד שהעירייה לא קופאת על שמריה צירף המומחה ארבל לחוות דעתו קטע מ"מבחני ההרצה בתכנית החדשה שמתייחס לאגן בו נמצא רחוב צורן" כמו גם "המלצות לביצוע" (עמ' 12-11 לחוות דעתו). ואולם אציין כי אין בכך לטעמי כל מענה לטענה שבפועל לא נעשה כל שינוי בין שנת 2012 לשנת 2016 בכל הנוגע לתכנית האב העירונית לניקוז. בנוסף, תכנית האב לניקוז של עיריית נתניה לא צוינה ברשימת המקורות ששימשו את המומחה ארבל בחוות דעתו (עמ' 3 לחוות הדעת; עמ' 171 שורות 14-10 לפרוטוקול); היא לא צורפה למוצגי עיריית נתניה בתיק באופן שלא היה לו הסבר מניח דעת (עמ' 200-202 לפרוטוקול), וממילא לא הוצגו לעיניי תכניות האב במלואן ולא ברור מה הן אותן תכניות בדיקה מהן נלקחו המקטעים שצוטטו בחוות דעתו של מר ארבל ותכניות אלו לא הוצגו – וודאי לא במלואן.
152. למעשה, עיריית נתניה לא הציגה כל ראייה לפעולות שביצעה – אם ביצעה – לבחינת צרכי מערכת הניקוז בעיר והתאמתה לשינויים הדינמיים בשטח.
153. אם בכל האמור לא די, הרי שלצורך ביסוס טענתה של אינג' פריסר, מנהלת מחלקת מב"ת בעירייה, כי מערכת הניקוז העירונית נבנתה על פי כל התקנים הבינלאומיים הנדרשים והמקובלים בארץ ובעולם ועל פי תכניות המתאר המאושרות על ידי משרד הפנים (ס' 10 לתצהירה), נסמכה אינג' פריסר על חוות דעתו של המהנדס גיורא שחם משנת 2010, המשמש כיום כמנהל רשות המים ויו"ר מועצת המים הארצית.
154. ואולם זה המקום להזכיר כי חוות הדעת האמורה הוצאה מהתיק ולא ניתן להסתמך עליה כראיה עמ' 25 לפרוטוקול מיום 2.2.20), לאחר שמהנדס שחם ביקש פטור מהתייצבות למתן עדות מן הטעם שחוות דעתו ניתנה בהליך אחר וביחס לאירוע הצפה קודמים משנת 2009 ולא ביחס לאירועי ההצפה משנת 2013.
155. בנוסף, מן העדויות שנשמעו לפניי עולה כי עיריית נתניה לא קיימה מערך הפקת לקחים מסודר ביחס לאירועי ההצפה הגדולים שאירעו בתחומיה בשנת 2009, ואין לכך כל תיעוד. כך למשל, כאשר נשאל מר בנימין ארנון מנהל התחזוקה בחברת בוצ'ן (המספקת שירותי תחזוקה לנתבעות בתחום הניקוז והביוב) האם לאחר הסערה הגדולה משנת 2009 נעשה סיעור מוחות בעירייה לצורך הפקת לקחים, השיב מר ארנון כי תמיד לאחר יום של סערה נעשה "סיכום" וכי הוא עצמו מגיש המלצות לשיפור ולתיקון לעירייה, ו"מישהו עובר על זה ורואה שדברים חוזרים על עצמם", אם כי אין להמלצות אלו תיעוד בכתב (עמ' 205; עמ' 225 שורות 26-25;עמ' 226 שורות 21-1 לפרוטוקול מיום 4.2.20). מר ארנון גם הודה כי הוספו ברחוב הצורן ובאזור מכללת אורט קולטנים אך לא לפני הסערה של 2013 אלא רק לאחר מכן (עמ' 207-206 לפרוטוקול מיום 4.2.20).