156. לא ברור אפוא היכן הייתה עיריית נתניה בפרק הזמן שבין שנת 2009 לשנת 2013, ומדוע לא פעלה באופן כלשהו לשדרוג מערכת הניקוז, למצער ביחס לאותם מוקדים שהתבררו כבעייתיים באירועי 2009.
157. גם עדותה של אינג' פריסר, מנהלת מח' מב"ת בעירייה, הייתה מבולבלת ולא סדורה והיא לא יכלה לציין באופן ברור, חד ונתמך אסמכתאות אילו פרויקטים מיוחדים בתחום הניקוז נעשו בשנת 2013 או בכלל (עמ' 122-121 לפרוטוקול מיום 4.2.20). גב' פריסר זכרה כי מאז שנות ה – 90 בוצעו כשלושה פרויקטים גדולים בעירייה אך לא זכרה לציין כמה פרויקטים קטנים יותר בוצעו והיכן בדיוק (עמ' 123-122 לפרוטוקול). האמנם באופן כזה יכולה עיריית נתניה לשכנע כי פעלה בדבקות, בחריצות ובנחרצות לשיפור מערכת הניקוז בתחומיה ולהתאמתה לצרכי העיר הדינמיים והמשתנים כפי שמצופה מרשות מקומית סבירה לעשות? נראה שהתשובה לכך שלילית.
158. מן המקובץ עולה אפוא, כי לא עלה בידי הנתבעות להוכיח חריגות או נדירות של אירועי הגשם, ובכל מקרה עירייה סבירה יכלה וצריכה הייתה לצפות כי הרחבת אוכלוסייה ללא תשתית ביוב וניקוז מתאימות עלולה לגרום להצפות ולנזקים למבנים ולתושבים והיה עליה להבטיח את הגדלת כושר הניקוז של תשתית הניקוז העירונית באופן שימנע פגיעה בתושבים וברכושם או למצער יצמצמהּ (השוו למשל לעניין פוגלר, לעיל).
159. גם על פי הגישה המחמירה יותר המייחסת חשיבות לבחינת האירוע כאירוע סופתי ואשר רלוונטית לאזורי שקע אבסולוטי ובענייננו רחוב הצורן וסביבתו- טענת העירייה לכך שהפתרון לניקוזו של האזור קשור בתכנון הנחל וכרוך בהשקעות עתק איננה יכולה לעמוד בענייננו.
160. אמנם הפסיקה קבעה כי החובה המוטלת על-פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ, וכי בהחלט ייתכנו מקרים שבהם תקיים הרשות את החובות המוטלות עליה במידה ראויה, בשקידה ובקפדנות בלא שמאמצים אלה יניבו את התוצאות הרצויות. באותם המקרים אין מקום להטיל על הרשות אחריות לנזקים, אם נגרמו כאלה ((ר' למשל עניין צבי לעיל וע"א 1678/01 מ"י נ' וייס, פ"ד נח(5) 167 (2004)).
161. ואולם בענייננו, העירייה לא הראתה כל פנייה לרשות הניקוז או לממשלה, לא הראתה כל מעש מצידה, לא צירפה את תכניות האב העירוניות לניקוז משנת 2012 או משנת 2016, לא צירפה את "תכניות ההרצה" עליהן דיבר המומחה ארבל כדי ללמד על שינויים או עדכונים כלשהם שנעשו עם הזמן, לא הגישה הודעה לצד שלישי כנגד רשות הניקוז ולמעשה לא הוכח שום מאמץ ואף שום מעש מצד עיריית נתניה להתמודדות עם בעיות ניקוז שהוכח כי היו ידועות מספיק שנים קודם לאירועי ההצפה משנת 2013.
ג.2.5. התרשלות בתחזוקתה השוטפת של מערכת הניקוז העירונית