202. אם לא די בכל האמור, אני סבורה כי לא עלה בידי הנתבעות להוכיח שפעלו כנדרש במהלך אירועי הסערה עצמם.
203. אינג' פריסר ציינה כי בחורף 2012-2013 ירדו גשמים בעוצמה ובריכוז שלא היו כדוגמתם במשך עשרות שנים וסופת הגשמים נשאה עימה עלים שנשרו מהעצים, פסולת שעפה מחצרות, מרפסות וגגות והצטברות פסולת זו שזרמה עם מי הגשם גרמה לסתימות נקודתיות בקולטנים של מערכת הניקוז העירונים בכל פעם במקום אחר (ס'4 לתצהירה). בחקירתה הנגדית הודתה כי עמדתה זו אינה עמדה הנסמכת על נסיון מקצועי אישי רלוונטי אלא בהסתמך על חוות דעת הידרולוג מטעם העירייה (עמ' 151-150 לפרוטוקול מיום 4.2.20).
204. כאשר נשאלה בחקירתה הנגדית על סמך מה ידעה כי מה שגרם להצפות אלו הניילונים והפסולת שהצטברה בקולטנים ובשים לב לכך שאין כל מסמך או נייר שראתה לעניין זה השיבה כי מקור הידיעה הוא מנסיון ו"זה לא קשה לראות את הניילונים" (עמ' 130 שורות 26-7 לפרוטוקול מיום 4.2.20), על אף שמהמשך תשובתה ניתן היה להניח כי ידיעתה אינה אלא הסקת מסקנה כדבריה: "בגלל שכל גשם מביא, ורוח, מביאה את הניילונים והקרטונים." (עמ' 131 שורה 6 לאותו פרוטוקול), בהמשך עדותה היא שדרגה את תשובתה וטענה כי ראתה את הפסולת במו עיניה גם בשנת 2013 שכן "זה מתחת למשרד שלי." (עמ' 131 שורה 12 לאותו פרוטוקול).
205. בנוסף, אינג' פריסר הודתה שברחובות הצורן, וולפסון, רמז, הנוטע, המחקר המחשב – קיימת בעיה (עמ' 151 שורות 26-17; עמ' 152 שורות 3-1 לפרוטוקול מיום 4.2.20). למרות זאת, לא הייתה לה כל אסמכתה או אינדיקציה להוכיח שהצבת הטרקטור באזורים אלו ובפרט בכיכר ברחוב הצורן נעשתה לפני 8.1.13, כשהכיכר כבר עלתה על גדותיה (עמ' 153 שורות 26-16; עמ' 154 שורות 5-1 לפרוטוקול מיום 4.2.20).
206. בחקירתה הנגדית גם לא ידעה גב' פריסר להצביע על רשימת עובדים שעמדו בכיכר הצורן לצד הטרקטור והפנתה לחברת בוצ'ן – ממנו לא נושעה (עמ' 154 שורות 26-20 לפרוטוקול מיום 4.2.20), ולכל האמור יש להוסיף גם את עדותו של מר עמית נוימן, מנהל האחזקה של מתחם קריית הצורן מטעם התובעות – עדות אשר לא נסדקה בחקירה הנגדית והייתה מהימנה ועקבית לגופה - לפיה כאשר יצא ביום 6.1.13 למפלס הרחוב בזמן ההצפה, לא ראה שם טרקטורים וצוותי קבלן שעובדים ומנקים (עמ' 255 שורות 8-1 לפרוטוקול).
207. בשולי הדברים אזכיר כי תביעת כלל מבנים הוגשה גם כנגד תאגיד מי נתניה. מטעם נתבעת זו לא הובא כל עד למתן עדות ולא הוגשה כל ראיה, וממילא שלא עלה בידיה לעמוד בנטל להוכיח כי לא התרשלה בנסיבות.
ג.5.5. סיכום ביניים
208. מן המקובץ עולה אפוא תמונת מצב בעייתית ועגומה. רצון טוב אולי קיים, ואולם בין רצון טוב להתנהלות סבירה רב המרחק. מן העדויות ששמעתי ומהראיות שהוצגו בפניי (ולא פחות מכך מהראיות שלא הוצגו בפניי אך ניתן היה להציגן בקלות לו היו קיימות) נראה כי לא עלה בידי הנתבעות להוכיח שלא התרשלו בתכנון מערכות הניקוז והביוב, בתחזוקתן השוטפת בכלל ובהיערכות לקראת אירועי הגשמים של ינואר 2013 בפרט.