226. טענתו של מר נוימן לגבי החיבור בין קו הסניקה העירוני לצנרת הניקוז של החניון לא נסתרה על ידי הנתבעות, שכן איש מטעם הנתבעת 2 (מי נתניה) או מטעם משרד המתכננים של בריכת השאיבה לא הגיש תצהיר ולא התייצב למתן עדות, ומתשובתו של מהנדס שי סיבוני מטעם הנתבעת 2 לשאלה 7 בשאלון שהוצג לו על ידי התובעת (מוצג ת/4) עולה כי: "במועדים נשוא התביעה ירדו גשמים רבים ונכנסה ספיקה גבוהה משמעותית מהרגיל לתחנת ברכת חנון." מדובר בהודאה מטעם הנתבעת 2 (שלא נסתרה) כי מי ניקוז חדרו למערכת הביוב המצויה בבריכת חנון.
227. עדותו של מר נוימן נתמכה גם בעדותו של מר ציון אפרתי, הבעלים של מרכז הבאולינג, אשר ציין כי נודע לו על אירוע ההצפה מיום 6.1.13 באותו יום, ומיד הגיע למקום והבחין כי מים רבים הציפו את החניון עד לגובה של כמטר ומשם חדרו למחסן מרכז הבאולינג בכמות כה גדולה עד כי לא יכול היה לפתוח את דלת המחסן (ס' 4 לתצהיר). לאחר מס' שעות, עם ירידת מפלס המים במחסן הצליח לפתוח הדלת והבחין כי רוב התכולה ניזוקה ללא אפשרות שיקום. (ס' 5 לתצהיר).
228. מר אפרתי ציין גם הוא בתצהירו כי כמויות המים שהציפו את רחוב הצורן ואשר חדרו לחניון דרך פתחי הניקוז בכניסה לחניון היו כה גדולות עד כי שום משאבה או כמה משאבות לא היו יכולות למנוע את כניסתם לחניון (ס' 7 לתצהירו). בחקירתו הנגדית הבהיר מר אפרתי כי " אני ראיתי את המים פורצים דרך הקולטנים שמקושרים לתחנת שאיבה" (עמ' 176 שורות 7-6 לפרוטוקול מיום 4.2.20), אם כי הבהיר שלא ראה במו עיניו תקלה שהתרחשה בתחנת השאיבה אלא "ראיתי את ההשפעה של המים שיצאו החוצה. מים אמורים שם להיקלט ולא לצאת כמו מזרקה." (עמ' 177 שורות 22-19 לפרוטוקול מיום 4.2.20). מר אפרתי גם ציין כי לא ראה שהתקלה שלטענתו אירעה בתחנת השאיבה תוקנה אלא רק ציין כי "ראיתי את המים...מתהפכים ומתחילים להישאב." (עמ' 180 שורות 18-4 לפרוטוקול מיום 4.2.20). באופן דומה ציין כי מכך שהמים זינקו החוצה הבין שמשאבות העירייה לא עבדו במועד ההצפה, תוך שהבהיר כי אין מדובר במי ביוב (עמ' 180 שורות 26-19; עמ' 181 שורות 22-1 לפרוטוקול מיום 4.2.20).
229. עוד טען מר אפרתי כי התברר לו שהתרחשה תקלה בתחנת השאיבה וכתוצאה ממי הגשמים הוצפה תחנת השאיבה, מים עלו על גדותיהם וכתוצאה מכך חדרו לחניון דרך חיבור תת קרקעי שקיים בין קו הסניקה העירוני לצנרת הניקוז של החניון. התקלה תוקנה כשעתיים לאחר מכן כאשר המים מהחניון נשאבו חזרה לקו הסניקה העירוני (ס' 12-11 לתצהיר). לטענתו, משאבות העירייה האמורות לשאוב את מי הגשמים באזור לא עבדו במועד ההצפה ולכן המים לא נוקזו והציפו את המקום. מעבר לכך הגיעו מי גשמים רבים מרחוב צורן והציפו את תחנת השאיבה ובנסיבות ברור כי ההצפה לא קשורה אליהם והם לא יכלו למנוע אותה (ס' 13; 15 לתצהיר).