280. לטענתה, הנחת המומחה מטעם הנתבעות כי אין צורך במערכת ניקוז סגורה ברחובות אינה רצינית שכן בכל גשם, לאו דווקא חריג – הרחובות ישמשו להובלת מים במקום הולכי רגל ונוסעים בכביש. שומה היה על הנתבעות להקים מערכת ניקוז סגורה ברחוב או להגדיל את מובל הניקוז הזורם לנחל אביחיל שהתמלא לטענתן (על אף שהדבר לא הוכח) אך לא עשו דבר. מכל מקום לטענתה מדובר בהרחבת חזית אסורה, ובכל מקרה לא טרחו הנתבעות לפתוח חזית כלפי רשות הניקוז.
281. לעניין המבנים ברחוב וולפסון טענו הנתבעות כי היו בשלבי בניה וטרם קיבלו טופס 4 ועל התובעת היה להפנות התביעה לקבלן שאכלס המבנים טרם חוברו לתשתית הניקוז והביוב העירונית.
282. עד טענו הנתבעות כי התקנת משאבות לפינוי מי הצפה במרתפים (להבדיל ממשאבה טבולה המפנה את מי הביוב משירותי המרתף) היא חובה שבדין ועל התובעת הנטל להוכיח קיומן. מוסיפות הנתבעות וטוענות כי עדותו של עד התובעת – מר אסולין – לא הייתה מהימנה לעניין זה והדבר אך התחזק לטענתן בעדותו של ההנדסאי מטעם התובעת, מר טריכטר, עת הוכח שלא הותקנה משאבה אוטומטית כאמור.
283. גם כאן, לטענת הנתבעות, אי התקנת המשאבות מהווה את "הסיבה בלעדיה אין" שהובילה להצפתם של מרתפי המבנים ודי בכך כדי לדחות התביעה כנגדן.
284. מבלי לגרוע מן האמור הנתבעות גם טענו לכך שהוכחת הנזק בתביעה זו בעייתית שכן הוכח כי היה אירוע נזק קודם בו הנזק חפף בחלקו את הנזק מושא תביעות אלו ולא הוכח כי הנזק הקודם אכן תוקן בפועל.
ד.2.2. נסיבות ההצפה
285. מר סמי אסולין, מבוטח התובעת, ציין בתצהירו כי הוא הבעלים של פרויקט הכולל 4 יחידות דיור דומות ונפרדות אשר כל אחת מהן כוללת 2 קומות ומרתף, וכן בריכת שחיה (ס' 2 לתצהירו). לטענתו מדובר בפרויקט שקיבל היתר בניה ונכון למועד האירוע טרם קיבל טופס 4 (ס' 3 לתצהירו), והוסיף בחקירתו הנגדית כי במועד האירוע הבנייה כבר הסתיימה והוא המתין לטופס 4 אותו קיבל חודשים ספורים לאחר אירוע ההצפה (עמ' 279 שורות 15-1 לפרוטוקול).
286. מר אסולין ציין כי ההצפה אירעה ביום 8.1.13 ונודע לו עליה למחרת מהשכן. הוא הגיע למקום והבחין כי כמויות גדולות מאוד של מים שסחפו עימם בוץ ולכלוך רב חדרו וגלשו מרחוב וולפסון לפרויקט וגרמו נזקים בעיקר למרתפים ולחדר המכונות כאשר גובה המים נע בין חצי מטר למטר (ובחלק מהשטח המים הגיעו אף לגובה מטר ושבעים) (ס' 5 לתצהיר).