333. לעומתו, המומחה ארבל מטעם הנתבעות ציין כי יציאת מי ביוב במרתף דרך האסלה ובמחסן דרך תא הביקורת מצביעה על היעדר אמצעים למניעת זרימה חוזרת כנדרש, ואין כל קשר בין תפקוד מערכת הניקוז העירונית להצפה במרתף שכן חיבור המרתף הוא למערכת הביוב ואינו קשור לניקוז (עמ' 15 לחוות דעתו).
334. יתרה מכך, בעדותו של מר פריז הוא הודה כי יש מערכת ניקוז ברחוב הנוטע וברחוב רמז בניגוד למה שצוין בחוות דעתו של מהנדס לשם, ואולם הוסיף כי "כנראה שיש מס' מאוד מועט של מערכות ניקוז, כל שנה יש ברחוב רמז אני כול האלה שגרים ברמז סובלים מהצפות מטורפות..." (עמ' 91 שורות 28-25; עמ' 92 שורות 8-1 לפרוטוקול מיום 21.5.20).
335. אם לא די בכך, בחקירתו הנגדית גם הודה מר פריז כי מספר חודשים לאחר האירוע מושא דיוננו הייתה בדירתו הצפה נוספת שאינה קשורה לגשם, ולטענתו היו עוד כמה קריאות חוץ מזה, וכי מאז התקין את שסתום האל חוזר לא היו הצפות אך כן הייתה עליית מים של הביוב כתוצאה מסתימה (עמ' 95 שורות 28-21; עמ' 96 שורות 8-1 לפרוטוקול מיום 21.5.20). מר פריז הוסיף כי התקין 2 שסתומים ולמרות זאת בגלל סתימת ביוב ברחוב, המים עולים לביתו וכנראה שהפתרון לכך צריך להיות מערכתי (עמ' 96 שורות 28-9; עמ' 97 שורה 1 לפרוטוקול מיום 21.5.20).
336. מן המקובץ עולה אפוא כי התקלה עליה הצביעה התובעת היא תקלה במערכת הביוב. העדויות (טענת המבוטח מר פריז לריח ביוב), יחד עם העובדה שלא יכול היה לשלול סתימת ביוב כתוצאה מהשלכת פסולת לביוב על ידי השכנים, יחד עם העובדה שאירוע הצפה דומה אירע גם בחודש יוני ללא קשר למי הגשמים, יחד עם העובדה שהנתבעות שלחו ביובית לשחרור הסתימה, יחד עם העובדה ששחרור הסתימה בדירת המבוטח מצריך פתיחת הביוב ברחוב רמז המרוחק יותר, ובשים לב לחוות דעת המומחה מטעם התובעת שהצביע אף הוא על קשר בין התקלה למערכת הביוב אך לא יכול היה להצביע על קשר דומה בין התקלה למערכת הניקוז זולת טעה כללית להיעדרם של קולטני ניקוז ברחוב (טענה שהוכחה עובדתית כלא מדויקת בחקירתו הנגדית של המבוטח עצמו) – מובילים כולם למסקנה כי ההסתברות לכך שמדובר בתקלה במערכת הביוב גדולה מההסתברות לכך שהתקלה קשורה למערכת הניקוז.
ד.3.3. אחריותן של הנתבעות ואשמו התורם של המבוטח
337. בהתאם לממצאים שנקבעו לעיל, ובהינתן כך שהתובעת הוכיחה קשר סיבתי בין הנזק לבין מערכת הביוב בלבד, התקיימו בענייננו נסיבות המצדיקות את היפוך נטל השכנוע ביחס לנתבעת 2 לפי ס' 38 לפקודת הנזיקין. הנתבעת 2 לא הביאה שום עד או ראיה מטעמה וממילא לא עלה בידיה לעמוד בנטל השכנוע שלא התרשלה, ובהתאם עלה בידי התובעת להוכיח את התרשלותה.