346. השמאי שם את הנזק לדירת המבוטח פריז בסך של 92,103 ש"ח. התובעת שילמה למבוטח סך של 91,909.07 ₪ לאחר ניכוי דמי ההשתתפות העצמית, וכן נשאה בשכ"ט חברת אינפרטק בסך 750 ₪ ובשכ"ט השמאי בסך 2,686 ₪, ובסך כולל של 95,345 ש"ח.
347. התובעת תמכה את סכומי התביעה בחוות דעתו של השמאי יהודה לוי כמו גם בדו"ח חברת אינפרטק – אשר לא נסתרו לעניין גובה הנזק (שכן לא הוגשה חוות דעת שמאית נגדית מטעם הנתבעות); וכן בהוראת התשלום והחשבונית שצורפו למוצגי התובעת, כמו גם בתצהירה של הגב' שירלי טויק ממחלקת תביעות השיבוב אצל התובעת – שלא נסתר (ב"כ הנתבעות ויתר על חקירתה).
348. אשר על כן אני קובעת כי התובעת עמדה גם בנטל הוכחת נזק זה, ולפיכך על הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 47,672 ₪, לאחר ניכוי אשמו התורם של המבוטח.
ה. תביעת ישיר רכבים
349. כאמור, בתביעה זו נטען לאחריותה של עיריית נתניה לנזקי הצפה שנגרמו לרכבים שונים שהיו מבוטחים אצל התובעת. עוד נטען להתקיימותם של תנאי היפוך הנטל לפי ס' 41 לפקודת הנזיקין.
350. הנתבעות הסירו מעל עצמן כל אחריות מהטעמים שפורטו לעיל, לרבות בתביעת כלל מבנים.
351. ביחס לרכבים פרטניים העלו הנתבעות טענות קונקרטיות המסבירות מדוע נסיבותיהם מצדיקות דחיית התביעה כפי שיפורט בהמשך.
352. במסגרת תביעה זו הגיעו הצדדים להסכמה דיונית אשר תועדה בפרוטוקול הדיון מיום 3.2.20 ולפיה הנתבעת תוותר על חקירת כל הנהגים בכפוף לכך שככל שמדובר ברכבים חונים שנפגעו מהצפה, ככל שהתביעה תתקבל – ישולם שיעור של 100% מהנזק ולגבי רכבים נוסעים אשר נכנסו למוקדי הצפה או שלוליות במהלך נסיעה, ככל שהתביעה תתקבל – ישולם שיעור של 60% בלבד מגובה הנזק.
353. בהתאם להסכמה אתייחס לפירוט נזקי התובעת לפי תביעות המבוטחים השונים כדלקמן:
א. תביעת המבוטח סורין מרכוס בגין הנזקים לרכבו מ.ר. 95-804-56 – דובר ברכב שהוצף עת חנה בחניון ליד מכללת אורט והוכרז אובדן מוחלט. הוצאות התובעת לתשלום תביעה זו בניכוי שרידי הרכב עמדו על 7,934 ₪. נזקי המבוטח נתמכו בחוות דעת השמאי קובי רובין (ממשרד אריה צמח), בפירוט תשלומים לתביעה, ובחשבון שכר טרחתו של השמאי ובכך עלה בידי התובעת להוכיח נזק זה.
אמנם הנתבעות הפנו בסיכומיהן לעניין זה לכל טענותיהן ביחס לרחוב הצורן ולהיעדר אחריותה של העירייה לנזקי ההצפה ברחוב זה ואולם מקום שדחיתי את טענותיהן שם – קביעתי יפה גם לכאן.
לכך יש להוסיף עוד כי בחקירתו הנגדית הודה המומחה ארבל מטעם עיריית נתניה כי לא ראה את ההצפה בחניון של בית ספר אורט ולא נכנס לחניון הזה (עמ' 218 שורות 22-15 לפרוטוקול), כך שממילא לא בדק אותו והעירייה לא הצליחה לראות כי לא התרשלה בתכנון מערכת הניקוז או בתחזוקתה ביחס לחניון זה.
משכך, בהתאם להסכמה הדיונית על הנתבעות לשלם לתובעת 100% מסך תביעה זו בסכום כולל של 7,934 ₪.