44. משהוטלה על העירייה, בין יתר חובותיה, החובה החוקית לדאוג לניקוז רחובות העיר, עליה לצפות כי תושביה עלולים להינזק באם לא תקיים את חובתה זו ולא תדאג להקמת תשתית ניקוז התואמת את הצרכים במקום. המידע, השליטה והפיקוח באשר לאיכותה ולמצבה של תשתית הניקוז העירונית מצויים בידי העירייה מתוקף סמכויותיה על פי דין. היא, אפוא, הגורם שבידיו האמצעים הטובים ביותר להכרת צורכי הניקוז בשטח המצוי בתחום שיפוטה והיא מונעת הנזק היעילה ביותר. בשל כל אלה, יכולה וצריכה עירייה סבירה לצפות כי התרשלות מצידה בביצוע הפעולות הנדרשות להקמה, לתחזוקה ולהתאמה של תשתית הניקוז העירונית, לרבות על דרך של מחדל, עלולה לגרום נזקים למבנים ולתושבים כתוצאה מהצפה (ר' עניין עיריית חיפה לעיל, פס' 27 לפסק הדין).
45. אכן, צודקות הנתבעות בטענתן כי אחריותה של הרשות המקומית לדאוג לניקוז הרחובות שבתחומיה כאמור אינה אחריות מוחלטת. לשם חיוב הרשות בנזיקין יש להוכיח כי הרשות חרגה מסטנדרט ההתנהגות הסביר המצופה ממנה ולא נקטה באמצעים סבירים על מנת למנוע את הכשל. השאלה מהם אותם אמצעים סבירים תלוית נסיבות, ועליה לשקול, בין היתר את ההסתברות להתרחשותו של הנזק, את ההוצאות הנדרשות למניעתו, את חומרת הנזק, את הערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק, את היכולת היחסית למנוע את הנזק וכיוצא באלו שיקולים המבטאים את רעיון האשמה והמבוססים על ההנחה שהאמצעים אשר הרשות המקומית צריכה לנקוט אינם חייבים להסיר את הסיכון, אלא הם אמצעים שסביר לנקטם בנסיבות העניין (ר' ע"א 4025/91 צבי נ' קרול, פ"ד נ(3) 784 (1996) להלן – "עניין צבי"; וכן ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר, פ"ד לז(3) 757 (1983)).
46. בדומה לאחריותה של הרשות המקומית לדאוג לניקוז מי הגשמים בתחומיה, מאז חקיקתו של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א – 2001 (להלן – "חוק תאגידי מים וביוב") האחריות לתכנון מערכות המים והביוב בתחומי הרשות המקומית, להקמתן של מערכות אלו, לתפעולן ולתחזוקתן השוטפת הועברה לתאגיד המים העירוני.
47. גם על תאגיד המים העירוני, בדומה לרשות המקומית שבתחומיה הוא פועל, לצפות כי תושבי הרשות עלולים להינזק באם לא יקיים את חובותיו הסטטוטוריות ולא ידאג להקמת תשתית מים וביוב התואמת את הצרכים במקום ולתחזוקתה.
48. טרם תיבחן השאלה כלום הפרו עיריית נתניה ומי נתניה את חובותיהן לדאוג לתקינות מערכת הניקוז והביוב של הרחובות שבתחומיהן אם לאו, יש לבחון תחילה האם עלה בידיהן להוכיח טענתן לפטור מחבות נזיקית בגין נזקי ההצפות מושא התביעות שלפניי בשל נדירותם של אירועי הגשמים והיותם "מקרה טבע בלתי רגיל".
ג.3. האם התקיימו בענייננו תנאי ס' 64(1) לפקודת הנזיקין והאם אירועי הגשמים היוו "מקרה טבעי בלתי רגיל" הפוטר את הנתבעות מכל חבות לנזקים שנגרמו בעטיים?
49. כאמור, בכתבי ההגנה העלו הנתבעות את הטענה לפטור מחבות נזיקית לנוכח התקיימות תנאי ס' 64(1) לפקודת הנזיקין בענייננו.