50. על פי ס' 64 לפקודת הנזיקין אשר כותרתו "גרם נזק באשם":
"'אשם' הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה;
..."
(ההדגשה שלי – מר"א).
51. הנטל להוכיח טענה שכזו מוטל כמובן על הנתבעות שהעלו הטענה כטענת הגנה כללית, ונשאלת השאלה האם עלה בידיהן להוכיח כי הגשמים שירדו בתאריכים 6.1.2013-8.1.2013 היו נדירים בעוצמתם עד כי לא ניתן ולא צריך היה לצפותם מראש.
52. כאמור, תביעת כלל מבנים מתייחסת לנזקי רכוש שנגרמו ביום 6.1.13 למבני המבוטחים ברחוב הצורן שבאזור התעשייה בנתניה המצוי מבחינה גיאוגרפית באזור של שקע אבסולוטי ואשר לגביו טענה עיריית נתניה בחוות הדעת מטעמה (ולא בכתבי ההגנה) למאפייני ניקוז ייחודיים; לנזקי רכוש שנגרמו למבנים ברחוב וולפסון ביום 8.1.13 ולנזקי רכוש שנגרמו לדירת מגורים ברחוב הנוטע ביום 6.1.13. תביעות כלל רכבים וישיר רכבים מתייחסות לנזקים לרכבים בכל רחבי העיר לרבות באזור רחוב הצורן ובסביבתו, וזאת בתאריכים 6.1.13 או 8.1.13.
53. התובעות הסתמכו על חוות דעת מטאורולוגית שנערכה על ידי הגב' נעמה איזנברוך (חוות דעת נוספת שתמכה בה, לעניין תשתית הניקוז בעיר נתניה, הייתה של המהנדס אהוד לשם). מנגד, הנתבעות הגישו חוות דעת מטאורולוגית שנערכה על ידי ד"ר נוח וופלסון (חוות דעת נוספת שתמכה בה, לעניין מצב תשתית הניקוז בעיר נתניה, הייתה של המומחה שמואל ארבל).
54. אקדים את המאוחר ואציין כי לאחר שבחנתי את חוות הדעת ולאחר ששמעתי את עדויותיהם של שני המומחים בתחום המטאורולוגיה כמו גם את המהנדס לשם מטעם התובעת ואת המומחה ארבל מטעם עיריית נתניה, הגעתי לכלל מסקנה שלא עלה בידי הנתבעות להוכיח שאירועי הגשם בנתניה בתאריכים המדוברים עומדים בתנאי ס' 64(1) לפקודת הנזיקין ואין מדובר באירועי גשם המהווים כוח טבע בלתי רגיל שיש בו כדי לפטור את הנתבעות באופן גורף מחבות נזיקית, ואנמק.
55. ראשית, אני סבורה כי מסד הנתונים שעמד בבסיס חוות דעתו של ד"ר וולפסון והאופן בו הסיק את המסקנות שבחוות דעתו מעוררים קשיים לא מבוטלים, באופן שמקשה להסתמך על חוות דעתו.