הכרעה
11. כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי אין לסלק על הסף את תביעת התובע, וכי בטרם הכרעה בתביעתו למתן חשבונות, יש לשמוע ראיות לעניין מערכת ההסכמים שבין התובע לנתבע. עם זאת, מצאתי לנכון לציין כבר כעת את הקשיים הניצבים בדרכו של התובע.
12. ההליך בתביעה למתן חשבונות מתנהל בשני שלבים. בשלב הראשון מחליט בית המשפט האם הנתבע אכן חייב ליתן חשבונות לתובע. בשלב זה בוחן בית המשפט את זכותו הנטענת של התובע, היקפה ומשכה, ומחליט האם יש ליתן חשבונות ולאיזו תקופה (ראו ע"א 325/79 דנינו נ' פקסטרפיל חברה בע"מ, פ"ד לה(1) 51 (1980); ע"א 127/83 בר-לב נ' לוינזון, פ"ד מ(3) 249, 255 (1986); ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337 (1997)).
רק אם פסק בית המשפט בסופו של השלב הראשון כי על הנתבע ליתן לתובע חשבונות, עובר ההליך לשלב השני ובו בית המשפט יברר את החשבונות וייקבע מהו הסכום, אם בכלל, אותו חייב הנתבע לתובע (ראו י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 772-771 (מהדורה שביעית, 1995); רע"א 4822/16 בן שמחון נ' יקיר (16/8/2016); ע"א 8250/11 קרד-גרד הישרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ (22/6/2015); ע"א 1226/11 ישראל-פור נ' אליהו (28/7/2014)). עם זאת יש לזכור כי תביעה למתן חשבונות עשויה לעמוד לבדה כסעד עצמאי גם ללא תביעה לסעד כספי (ראה ע"א 127/95 הנ"ל; ע"א 28/85 פיתוח יהודה בע"מ נ' עזבון זיס, פ"ד מ(1) 78, 80 (1986)).
13. במסגרת השלב הראשון בוחן בית המשפט האם הוכחו בפניו יחסים המצדיקים מתן חשבונות. מקור החיוב עשוי להיות מדיני היושר, כגון קיומם של יחסי נאמנות, אך יכול להיות גם מהדין כגון יחסי שותף ושותפיו, מרשה ומורשה, סוכן וספק וכו' (ראה ע"א 127/95 הנ"ל עמ' 345, ע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ, פ"ד מה(2) 130 (1991); ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף סלום, פ"ד נא(4) 811, 819 (1997)).
14. אין חולק כי בין שותפים בנכס, או בעסק, שוררים יחסי אמון וכי שותף אחד זכאי לקבל חשבונות בנוגע לעסקי השותפות, או לגבי שימוש בנכס או זכות משותפת. זאת ועוד, כאשר אדם עושה שימוש שלא כדין בסימן מסחר, במוניטין, בכינוי מקור וכדומה של אחר, עומדת לבעל הזכות עילת תביעה להשבת רווח שנצבר כתוצאה מהשימוש (ראו ד' פרידמן , דיני עשיית עושר ולא במשפט, כרך א' 494 (מהדורה שלישית, 2015)).
15. על מנת שהתובע יזכה בתביעתו למתן חשבונות עליו להראות כי בינו לבין הנתבע התקיימה מערכת יחסים המקנה לו זכות עיון בחשבונות הנוגעים לשימוש בסימן המסחר, דהיינו לשכנע כי הוא בעל זכויות משותפות בסימן. כדי להצליח בטענות על התובע לשכנע, בשלב ראשון, כי רישומו של הסימן המסחרי "בלו בס" על שמו של הנתבע לבדו, אינו חוסם את דרכו לטעון לזכויות בסימן.