בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 22960-10-19 נדל נ' אדטו
בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא
התובע
קלאודיו נדל ת"ז xxxxxxxxxx
ע"י ב"כ עוה"ד א' פישביין ואח'
נגד
הנתבע מרסלו אדריאן אדטו ת"ז xxxxxxxxxx
ע"י ב"כ עוה"ד ק' פינגרהוט
החלטה
1. התובע, קלאודיו נדל, והנתבע, מרסלו אדריאן אדטו, היו שותפים בניהול עסק בשם "בלו בס". מדובר בעסק לייצור ומכירה של מוצרי מזון ובעיקר חומוס. בשנת 2015 נפרדו דרכיהם של השותפים וכל אחד מהם הקים עסק משלו. בתביעתו בתיק זה, טוען התובע כי הנתבע עושה שימוש בשם העסק "בלו בס" ונהנה מהמוניטין שנצבר לעסק. לפיכך, מבקש הוא ליתן צו למתן חשבונות לעסקו של הנתבע, על מנת שיוכל לתבוע את חלקו ברווחים שנצברו בעקבות השימוש בשם ובמוניטין. בהתאם להחלטתי מיום 3/6/2020 הגישו הצדדים טיעונים בשאלת זכותו של התובע לקבלת החשבונות.
רקע
2. בשנת 1998 הקימו הנתבע ואשתו עסק לייצור ומכירה של מזון ובעיקר של חומוס טרי. העסק פעל באזור פרדס חנה מתוך אוטובוס ישן, ועל כן בחרו השניים לקרוא לעסק "בלו בס". לטענת הנתבע, הוא הכין את החומוס על פי מתכון ייחודי שלמד מסבתו. בשנת 2000 נפרד הנתבע מאשתו, ונותר לבדו בעסקו. באותן שנים שררו בין התובע לנתבע יחסי חברות, והתובע החל לעבוד בעסק. לגרסת התובע, כעבור מספר חודשים, סיכמו הצדדים ביניהם כי התובע ירכוש את חלקה של אשת הנתבע בעסק תמורת סך של 10,000 $. עם תשלום סך זה, כך לטענתו, הוא הפך לשותף שווה בעסק ובכל נכסיו. הנתבע לעומתו טוען כי התובע החל לעבוד כשכיר ולאחר מספר חודשים הוסכם כי השניים יתחלקו ברווחי העסק, וכך פעלו. עם זאת, הנתבע טוען כי מעולם לא הוסכם על מכירת הזכויות בעסק, או כל חלק מהן, לתובע.
3. בשנת 2004, בעוד השניים עוסקים יחדיו בעסק המקורי, ייסד הנתבע חברה בשם בלו בס פרדס חנה בע"מ. באמצעות החברה הקים הנתבע מספר עסקי מזון נוספים ברחבי הארץ אשר פעלו גם הם תחת השם "בלו בס". לתובע לא היו זכויות כלשהן בחברה או בעסקיה.
4. בשנת 2008, ובמקביל לעבודתו בבלו בס, יצא גם התובע לדרך עצמאית, והקים עם אדם נוסף בשם אליהו שמואלי בית עסק לממכר חומוס. בתחילה נקרא העסק בשם "אבולו באס", אך אור דרישתו של הנתבע, כך לטענתו, שינה התובע את שם העסק ל"חומוס אליהו". במשך השנים הקים התובע מספר עסקים נוספים אותם הוא מפעיל תחת השם "חומוס אליהו".
5. עוד מתברר כי ביום 6/11/2008, הגיש הנתבע בקשה לרשם סימני המסחר לרשום את השם "בלו בס" כסימן מסחרי על שמו בתחום של מוצרי "חומוס, טחינה, פול" (נספח א' לתביעה). הבקשה אושרה וביום 9/8/2010 נרשם הסימן המסחרי. ביום 31/8/2010 פורסם הסימן. חשוב לזכור כי הסימן המסחרי נרשם על שמו של הנתבע בלבד בימים שבהם עבדו הצדדים יחדיו.
6. רק בשנת 2015, עם סגירת העסק שפעל מהאוטובוס המקורי, נפרדו דרכיהם של הצדדים וכל אחד פנה לניהול עסקיו האישיים. שני הצדדים עוסקים בניהול בתי עסק לייצור ומכירת חומוס. התובע בעסקים בשם "חומוס אליהו" והנתבע בעסקים בשם "בלו בס".
7. בתביעתו בתיק זה שהוגשה ב-22/10/2019 לבית משפט השלום בחדרה, טוען התובע כי רישום הסימן המסחרי על שמו של הנתבע בלבד "מהווה מעשה מרמה, הונאה וגזל" (פסקה 5 לכתב התביעה). לטענתו הוא רכש את הזכויות בשותפות, לרבות הזכויות בסימן המסחר, ועל כן הוא בעל מחצית מהזכויות בסימן המסחר. התובע טוען כי רק בשנת 2015 נודע לו כי הנתבע רשם את סימן המסחר על שמו.
8. מאחר שסימן המסחר הוא בבעלות משותפת, כך לטענת התובע, הוא זכאי למחצית מהרווחים שנצמחו לנתבע כתוצאה מהשימוש בו. כדי לממש את זכותו, ולברר את היקף הרווחים הנובעים מהשימוש בסימן, עותר התובע לחייב את הנתבע להמציא לו את מסמכי הנהלת החשבונות של כל העסקים המתנהלים תחת השם "בלו בס".
9. הנתבע מצדו כופר בזכותו של התובע לעשות שימוש בשם "בלו בס". לטענת הנתבע ,התובע מעולם לא רכש זכויות בשותפות או בשם המסחר "בלו בס". התובע, כך לגרסתו, עבד בעסק שבבעלות הנתבע וקיבל חלק ברווחי העסק. התובע לא רכש את נכסי השותפות. זאת ועוד, הנתבע מדגיש כי עוד בטרם נפרדו דרכיהם של הצדדים, עשה הנתבע שימוש בלעדי בשם בלו בס, הן בחברה שהקים והן בעסקים נוספים שניהל. התובע ידע זאת, ולכן גם הסכים לשנות את שם העסק שהקים בעצמו ל"חומוס אליהו" ונמנע מעשיית שימוש בשם "בלו בס" או בשם דומה. הנתבע טוען גם כי ככל שלתובע טענות בנוגע לרישום הסימן המסחרי, עליו לנקוט בהליכים בפני רשם סימני המסחר, כאמור בפקודת סימני מסחר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972, ודורש לסלק את התביעה על הסף עוד נטען, כי העילה המבוססת על סימן המסחר התיישנה ולכן התובע מנוע מלטעון טענות לגביה.
10. בקדם המשפט שנערך ביום 3/6/2020 הבהיר בא כוח התובע כי לטענת התובע, במסגרת ההסכם לרכישת חלקו בשותפות, הוסכם על רכישת הזכויות בכל הנכסים, לרבות במוניטין ובשם המסחר. על כן, כך טען, עומדת לתובע זכות חוזית הנסמכת על ההסכם לקבלת חלקו ברווחים הנובעים מהשימוש בשם. בשים לב לטענת הנתבע, ולפיה דרכו של התובע חסומה מלתבוע זכויות בסימן המסחר בבית המשפט כל עוד לא שונה הרישום במרשם סימני המסחר, ביקשו הצדדים להגיש השלמת טיעון בסוגיה. בהתאם החלטתי כי על הצדדים להגיש טיעון משלים בשאלת "[...] העילה לקבלת חשבונות המתבססת על הטענה בדבר שותפות בסימן המסחר". עם הגשת השלמות הטיעון הגיעה העת להכריע בטענה.
הכרעה
11. כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי אין לסלק על הסף את תביעת התובע, וכי בטרם הכרעה בתביעתו למתן חשבונות, יש לשמוע ראיות לעניין מערכת ההסכמים שבין התובע לנתבע. עם זאת, מצאתי לנכון לציין כבר כעת את הקשיים הניצבים בדרכו של התובע.
12. ההליך בתביעה למתן חשבונות מתנהל בשני שלבים. בשלב הראשון מחליט בית המשפט האם הנתבע אכן חייב ליתן חשבונות לתובע. בשלב זה בוחן בית המשפט את זכותו הנטענת של התובע, היקפה ומשכה, ומחליט האם יש ליתן חשבונות ולאיזו תקופה (ראו ע"א 325/79 דנינו נ' פקסטרפיל חברה בע"מ, פ"ד לה(1) 51 (1980); ע"א 127/83 בר-לב נ' לוינזון, פ"ד מ(3) 249, 255 (1986); ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337 (1997)).
רק אם פסק בית המשפט בסופו של השלב הראשון כי על הנתבע ליתן לתובע חשבונות, עובר ההליך לשלב השני ובו בית המשפט יברר את החשבונות וייקבע מהו הסכום, אם בכלל, אותו חייב הנתבע לתובע (ראו י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 772-771 (מהדורה שביעית, 1995); רע"א 4822/16 בן שמחון נ' יקיר (16/8/2016); ע"א 8250/11 קרד-גרד הישרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ (22/6/2015); ע"א 1226/11 ישראל-פור נ' אליהו (28/7/2014)). עם זאת יש לזכור כי תביעה למתן חשבונות עשויה לעמוד לבדה כסעד עצמאי גם ללא תביעה לסעד כספי (ראה ע"א 127/95 הנ"ל; ע"א 28/85 פיתוח יהודה בע"מ נ' עזבון זיס, פ"ד מ(1) 78, 80 (1986)).
13. במסגרת השלב הראשון בוחן בית המשפט האם הוכחו בפניו יחסים המצדיקים מתן חשבונות. מקור החיוב עשוי להיות מדיני היושר, כגון קיומם של יחסי נאמנות, אך יכול להיות גם מהדין כגון יחסי שותף ושותפיו, מרשה ומורשה, סוכן וספק וכו' (ראה ע"א 127/95 הנ"ל עמ' 345, ע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ, פ"ד מה(2) 130 (1991); ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף סלום, פ"ד נא(4) 811, 819 (1997)).
14. אין חולק כי בין שותפים בנכס, או בעסק, שוררים יחסי אמון וכי שותף אחד זכאי לקבל חשבונות בנוגע לעסקי השותפות, או לגבי שימוש בנכס או זכות משותפת. זאת ועוד, כאשר אדם עושה שימוש שלא כדין בסימן מסחר, במוניטין, בכינוי מקור וכדומה של אחר, עומדת לבעל הזכות עילת תביעה להשבת רווח שנצבר כתוצאה מהשימוש (ראו ד' פרידמן , דיני עשיית עושר ולא במשפט, כרך א' 494 (מהדורה שלישית, 2015)).
15. על מנת שהתובע יזכה בתביעתו למתן חשבונות עליו להראות כי בינו לבין הנתבע התקיימה מערכת יחסים המקנה לו זכות עיון בחשבונות הנוגעים לשימוש בסימן המסחר, דהיינו לשכנע כי הוא בעל זכויות משותפות בסימן. כדי להצליח בטענות על התובע לשכנע, בשלב ראשון, כי רישומו של הסימן המסחרי "בלו בס" על שמו של הנתבע לבדו, אינו חוסם את דרכו לטעון לזכויות בסימן.
16. סעיף 46 לפקודת סימני מסחר קובע, כי רישומו של אדם כבעל סימן מסחר מקנה לו זכות לשימוש ייחודי בסימן. הפקודה גם מעניקה לבעל הסימן זכות לנקוט בצעדים להגנת קניינו ולמניעת שימוש מפר על ידי אחרים (ראו ע' פרידמן, סימני מסחר, דין, פסיקה ומשפט משווה, כרך ב' 823 (מהדורה שלישית, 2010)).
17. כאשר מבקש אדם לטעון כי נפל פגם ברישומו של אדם אחר כבעל סימן מסחר, הוא רשאי לנקוט בהליכים בפני רשם סימני המסחר. כך הוא רשאי להגיש התנגדות לרישום במועדים ובתנאים כקבוע בפקודה (סעיף 24), ובמקרה הצורך הוא רשאי לערער על החלטה הדוחה את התנגדותו (סעיף 29 לפקודה). גם לאחר הרישום רשאי מי שמבקש לטעון לפגם ברישום לנקוט הליכים לפי הפקודה ולבקש תיקון או ביטול הרישום (ראו סעיף 38(א) לפקודה). התובע לא נקט באף אחד מהליכים אלו.
18. לטענת הנתבע, התובע אינו רשאי לתבוע מתן חשבונות, שכן כל עוד לא שונה רישום סימן המסחר, הוא לא רשאי לטעון לזכויות בסימן המסחר ולזכויות ברווחים שנצמחו לנתבע עקב השימוש בו.
19. טענה זו אין לקבל. ראשית, נבהיר כי התובע אינו כופר בתקפו של הרישום ואינו כופר בזכותו של הנתבע להירשם כבעל סימן המסחר. טענת התובע היא כי עומדת גם לו זכות להירשם כשותף של הנתבע ולמצער זכות ליהנות מהשימוש בסימן המסחר. זכות זו מעוגנת לטענתו בהסכם בגדרו רכש את חלקו בשותפות.
20. אלא, שטענות אלו של התובע אינן מסורות לסמכות הייחודית של רשם סימני המסחר. המחלוקת האמיתית בין הצדדים עוסקת בהסכם השותפות ביניהם וזו אינה מסורה לסמכות הייחודית של הרשם. ככל שייקבע כי התובע רכש מהנתבע זכויות קנייניות בסימן המסחר, תהא דרכו פתוחה לבקש את רישומו.
21. נזכור כי הלכה היא שלכל בית משפט סמכות נגררת לדון בתוקפו של סימן מסחר מכוחו של סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וברי שגם סמכות להכריע בעניין זהות בעליו של הסימן (ראו בג"צ 144/85 קליל תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב(1) 309 (1998); ע"א 784/88 Budejovicky Budvar נ'Anheuser-Busch Incorporated ואח' פ"ד מד(2) 531 541 (1990)).
22. ודוקו, די לו לתובע לשכנע כי הנתבע רשם את סימן המסחר על שמו בלבד שלא בתום לב ובניגוד להסכם השותפות, כדי להקים לתובע עילה להשבת רווחים בגדרם של דיני עשיית העושר ולא במשפט. על כן, רשאי הוא גם לבקש מתן חשבונות לצורך הוכחת הרווח שנצמח לנתבע כתוצאה מההפרה.
23. לאור כל האמור, מתחייבת המסקנה כי לא ניתן לסלק את התביעה על הסף בטרם בירור העובדות. עם זאת, אעיר כי בפני התובע ניצבות משוכות לא פשוטות אותן עליו לעבור. ראשית, עליו לשכנע כי רכש זכויות בכל נכסי השותפות לרבות בנכסים הבלתי מוחשיים ונזכור נטל ההוכחה בדבר הזכות בסימן המסחר מוטל על שכמי התובע. שנית, על התובע לשכנע מדוע לא התנגד לרישום הזכויות על שם הנתבע במועד שבו נרשמו. כאמור, סימן המסחר נרשם עוד בזמן שהתובע והנתבע עבדו יחדיו. שלישית, על התובע להסביר מדוע השתהה שנים כה רבות, מדוע לא התנגד לרישום החברה בשם בלו בס פרדס חנה בע"מ, ומדוע לא התנגד להפעלת עסקי החברה תוך שימוש בשם בלו בס החל משנת 2004. רביעית, הנתבע צריך להבהיר מדוע, ולמרות טענתו כי הוא בעל זכויות בסימן המסחר, הוא אינו עושה שימוש בשם בלו בס בעסקים שאותם הקים, ופועל תחת השם "חומוס אליהו". בכל אלו ועוד יהיה צורך לדון בגדרם של ההליכים בתיק.
סוף דבר
24. אשר על כן, הגעתי למסקנה כי אין לסלק את התביעה על הסף וכי יש לאפשר לתובע להוכיח את טענותיו. על כן, אני מורה כי התובע יגיש תצהיר עדות ראשית בליווי כל המסמכים הרלבנטיים עד ליום 15/12/2020. הנתבע יגיש תצהיריו עד ליום 15/1/2021.
הדיון הקבוע ליום 18/11/2020 מבוטל.
נקבע לקדם משפט ליום 1/12/2020 בשעה 13:00.
כמו כן, אני משריין מועד לשמיעת ראיות ליום 28/2/2021 בשעה 9:30.
ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"א, 10 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.
רון סוקול