יג. חוב ההלוואה
1. מסיקה יחס לאילון חוב למדיה בסך של 187,000 ₪. לטענתו, ניתן לראות במאזן מדיה את חוב אילון לה; הוא לא הציג את המאזן אך הבטיח כי הוא יוגש באמצעות רו"ח רחמים [עמ' 862
--- סוף עמוד 97 ---
ש' 7-3, 13-12; עמ' 877 ש' 8; עמ' 1195 ש' 18 עד עמ' 1196 ש' 4; עמ' 1196 ש' 9, 20-21; עמ' 1247 ש' 22 עד עמ' 1249 ש' 21]. לא כך היה; מאזן מדיה לא הוצג ונותר בגדר נעלם.
2. ניכר שמסיקה אינו מוצא את ידיו ורגליו בסבך מצגי השווא שיצר בכרטיסי הנהלת החשבונות של חברות בשליטתו. בתוך כך הודה כי הסך 187,000 ₪ שהוצג בתביעה שכנגד כהלוואה של אילון אינו הלוואה אלא חוב – חוב שנוצר עם חיבור כרטיס חב' עטרה וכרטיס מדיה [עמ' 1246 ש' 8-1]. לפי הכרטיס שהציג, מי שחייב בסכום זה אינו אילון אלא חב' עטרה [עמ' 1349 ש' 23 עד עמ' 1350 ש' 8; עמ' 1351 ש' 13-5; עמ' 1356 ש' 14; ר' גם נ/17]. מסיקה הצהיר כי לדידו, אילון וחב' עטרה הם היינו הך [עמ' 1353 ש' 25-23]. הדין אינו מצדד בעמדתו. חב' עטרה לא נתבעה ואינה צד בתביעה שכנגד. אישיותה המשפטית שונה ונפרדת מזו של אילון. די בהודאתו של מסיקה כי לפי התיעוד שבידו, הסך של 187,000 ₪ אינו חוב הלוואה של אילון – כפי שהוצג בתביעה שכנגד, אלא חוב של חב' עטרה, כדי להוביל לדחיית התביעה שכנגד גם בחלק זה שלה.
3. במאמר מוסגר אציין כי המסמך נ/17, שראשיתו באיחוד הכרטסת הפרטית עם כרטיס הסופר ושהציג גם חוב נטען של אילון שנזכר לעיל בסך 68,000 ₪, חוב שאחר-כך התגלגל והיה לסך של 187,000 ₪ בשל יבוא יתרה נוספת מכרטיס אחר, אינו עשוי להוכיח את תביעתו של אילון ולהכשיר את הכרטסת הפרטית כאמתית ונכונה. מסיקה אישר כי הנתונים ב-נ/17 נכונים אך היה ברור לגמרי שאין בכך לשנות מעדותו לפיה הסך 600,500 ₪ נשתל בו כדי להלבינו ולחלצו, לאחר שנוצר מסכומים שרשמה עמסת על-שם אילון אך אינם שלו. מסיקה אישר זאת בחקירה חוזרת, אף שלבית-המשפט הדבר היה ברור גם במהלך עדותו על כך בחקירה נגדית [עמ' 1352 ש' 10 עד עמ' 1353 ש' 5; עמ' 1376 ש' 21-13; עמ' 1377 ש' 14-5].
יד. המחאת הזכות
1. בתביעה שכנגד נכלל סך של 600,000 ₪ על-יסוד טענה זו: אילון המחה את זכותו לקבלת סכומי כסף לפי הכרטסת הפרטית לרו"ח עמוס שטיבי (להלן שטיבי); הדבר נעשה כנגד התחייבות של שטיבי לטפל בחוב של אילון לרשויות המס ולשלמו בפועל לאחר הקטנתו – התחייבות ששטיבי קיים. מאחר ששטיבי חייב לחברה בבעלות מסיקה כ-600,000 ₪ מעסקה אחרת, אזי עומדת לעמסת זכות לתבוע סכום זה מאילון מכוחה של המחאת הזכות [סע' 52.2 ב-נ/7].