6. הוצג לאילון שהעסקה עם העירייה התבצעה כשנה לפני המועד בו החל להעביר כסף לעמסת, בשים לב למועד בו נרשמה על הנכס הערת אזהרה לטובת אורדן (21.9.2000) ולמועד בו נרשמה הערת אזהרה לטובת הבנק שהעמיד משכנתא למימון חלק ממחיר הרכישה
--- סוף עמוד 11 ---
(12.12.2000) [עמ' 359 ש' 12-11 ועמ' 370 ש' 24-23]; לא נמצא בפיו של אילון מענה לכך. הוא שב וטען, בהתעלם מכל מה שהוצג לו, שלא חיכה כלל עד לרגע בו החל להעביר כסף למסיקה; מיד עם גיבוש הסכם ביניהם, פעל [עמ' 371 ש' 22; עמ' 372 ש' 6-1, 24-23]. עדות אילון על כריתת ההסכם בתחילת אוגוסט 2001 תוך יחוס הדבר לאירוע מסוים של נסיעה משותפת לחו"ל והעברת סכום ראשון על-ידו – כך לפי הכרטסת עליה הסתמך, רק בנובמבר 2001 מפריכים זאת. החובה לספק לכך הסבר מניח את הדעת מונח לפתחו, ולא עלה בידו להציג הסבר כזה.
7. זה האיש וזה מהלך עדותו: לפי גרסה אחת, התחיל להעביר סכומי כסף מיד עם גיבוש ההסכם באוגוסט 2001. לפי גרסה שניה, נוכח עימותו עם העברת סכום ראשון בנובמבר, טען שזה נעשה לפי הסיכום בינו לבין מסיקה. גרסה שלישית ביטאה הנחה כי כנראה אלו היו התנאים שנקבעו. לפי גרסה רביעית, אילון כלל אינו זוכר את התנאים. מתווה זה חזר על עצמו בכל נושא מהותי לתביעתו. באורח עקבי נגלה שהוא אינו ראוי לכל אמון וכי כשל באורח גורף בהוכחת המסכת העובדתית שגולל בכתב-התביעה המתוקן ביחס לכרטסת – היא המסכת שבה תלה את זכותו להשבת סכומי כסף על-פיה.
ד. האם היה חוזה בכתב?
1. נדבך מרכזי בגרסתו של אילון היה כי עד למועד בו נחשפה הכרטסת הפרטית בתיק חיפה, לא היו לו ראיות לסכומים שהעביר למסיקה ולכן נאלץ "לצאת בידיים ריקות" [סע' 8 בכתב-התביעה וסע' 19 ב-ת/1]. בכך תלה את הפרדת התביעה דנן מהתביעה בתיק חיפה ואת הימנעותו מהבאת טענותיו לבירור קודם להגשת התביעה הנוכחית בשנת 2008. כאשר אילון נחקר על כך, השתנו גרסותיו בקצב מסחרר. גרסתו הראשונה הייתה זו שנמסרה בכתב-התביעה ובתצהירו: ההסכם בינו לבין מסיקה נעשה על-פה; סוכם כי יערך חוזה בכתב אחרי שאילון יעביר לפחות 50% ממחיר העסקה, לפי התמורה שנקבעה [סע' 4(ג) בכתב-התביעה המתוקן וסע' 8 ב-ת/1].
2. בעדותו לפני שיער אילון שהיו מסמכים לגבי העסקה בינו לבין מסיקה [עמ' 99 ש' 19-14]. כאשר נדרש לציין באלו מסמכים מדובר, התחמק ואמר: "איזו עסקה? לא, היו לי צילומי שיקים, אני תבעתי כסף, לא תבעתי עסקה" [עמ' 100 ש' 14-11]. או אז, במענה לשאלת בית-המשפט, טען אילון לראשונה כי על העסקה בינו לבין מסיקה לגבי רכישת רבע מהנכס בחדרה נערך מסמך בכתב-יד [עמ' 100 ש' 17 עד עמ' 101 ש' 6]. בכך סתר את גרסת כתב-התביעה והתצהיר. אין בהם זכר לטענה כי נערך לגבי הנכס בחדרה מסמך בכתב שהיה ואיננו עוד ברשותו של אילון.