2. גרסה אחת הייתה כי כבר במועד שבו מסיקה רכש את הנכס מצד שלישי, אילון התחיל להעביר את הכסף אליו. המשמעות: רכישת חלקו של אילון בנכס סוכמה עם מסיקה במקביל לקניית הנכס בידי עמסת ואורדן ועוד טרם השלמת הרכישה על-ידן. אילון לא זכר אם הדבר היה אחרי כריתת החוזה עם מוכרת הנכס, עיריית חדרה [עמ' 13]. זמן תחילת התשלום בכרטסת, נובמבר 2001, אינו מתיישב עם התאריכים שהוכחו ביחס לביצוע העסקה עם עיריית חדרה [ר' לעיל בחלק ג(6)].
3. גרסה שניה הייתה כי במועד בו נחתמה העסקה עם עיריית חדרה, אילון כבר הכין אצל מסיקה כסף עבור רכישת חלקו בנכס, לפי הסיכומים ביניהם [עמ' 29 ש' 18-11]. בזמן זה, כבר סוכם בין מסיקה לבין אילון כי האחרון קונה חצי מחלקה של עמסת בנכס [עמ' 30 ש' 7-4]. בהמשך סתר אילון גרסה זו שכן הצהיר כי ידע על עסקת הרכישה של מסיקה מעיריית חדרה רק אחרי שנכרתה, לא בזמן אמת [עמ' 35 ש' 7-3, עמ' 36 ש' 7, 15-12]. הדבר לא מנע מאיילון לשנות את טעמו ולטעון כי דווקא ידע על עסקה זו עוד לפני שנכרתה [עמ' 37 ש' 9-1, 25-18].
4. גרסה שלישית הייתה כי ההסכם בין מסיקה לאיילון בדבר מכירת חצי מזכויות עמסת לאיילון גובש על-פה בזמן קניית הנכס בידי עמסת ואורדן, אך בשלב זה אילון עדיין לא הכין את הכסף שנועד לרכישת חלקו [עמ' 30 ש' 9-8].
5. לפי הגרסות הללו, חרף שונותן, אילון העביר לעמסת כסף שנועד לרכישת חלק מזכויות עמסת, זאת במתווה מדורג: תחילה רוכש מסיקה באמצעות עמסת את הנכס יחד עם אורדן מעיריית חדרה; בשלב שני, מסיקה מוכר חצי מזכויות עמסת בנכס לאילון, ולשם כך נדרש הלה ליצור אצל מסיקה 'הון עצמי' של לפחות חצי מסכום התמורה שקבעו. והנה, נולדה לה גרסה אחרת תוך כדי מתן עדותו של אילון; עתה הוא טען כי הוא העביר למסיקה סכומי כסף שנועדו לסייע במימון הרכישה הראשונית של עמסת מעיריית חדרה, לא את העסקה השניה והמאוחרת יותר בין עמסת לבין אילון [עמ' 29 ש' 23-20].
6. על-פי אחת הגרסות, טען אילון שהחל להעביר כסף למסיקה רק אחרי שעמסת ואורדן קנו את הנכס. הוא לא ידע לומר אם זה היה מיד אחרי הרכישה או בחלוף זמן [עמ' 32-31]. ניכר לעין שמסר עדות נוקשה, מוגבלת. במקום לתת עדות ולהציג תיעוד לתמיכתה, ניסה לעצב את עדותו לפי תיעוד שיש בידו להציג, במתווה מהופך ולא אמין ששב וחזר על